בעלי (תימני) למד את הלכות הרמב"ם לפני החתונה ואמרו לו שצריך לבדוק לפני תשמיש ולאחריו. וכך אנו נוהגים. כשנה לאחר הנישואין, בליל הושענא רבה, בדקתי לפני תשמיש וראיתי דם. את הדם תרגמתי ללכלוך שנדבק בי במשך כל היום (היינו בטיול בטבע, הזעתי הרבה והייתי צריכה לקבל מחזור מעל שבוע אחרי אותו יום). לצערי, לא שיתפתי את בעלי. זה היה שיפוט כזה מהיר שלא היו לי בכלל ספיקות. דעתי הייתה מאוד מפוזרת בגלל חוסר שלום בית שהיה בנינו. בדיעבד, אחרי אישות, התברר שהמחזור הוקדם (מאוד יוצא דופן לגופי). נדמה לי שבעדות אחרות (אני ספרדיה) צמים, נותנים צדקה וכו' בעלי לא מתחבר לדברים הללו אלא אם כן הרב יאמר שזו דרך התשובה הרצויה. כל אחד מאתנו צריך לעשות תשובה לבד או שזה צריך להיות משהו משותף? אני מניחה שבעלי נחשב שוגג אך גם אני מרגישה שוגגת, מה עושים?