לכבוד הרב רצון הרצוי לכל אחיו יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים שאלתי מעשית מאד - מעשה וגבאי ביה"כ (יו"ר הוועד) ביקש לקיים 'וישן מפני חדש תוציאו' להחליף ספרייה צדדית בעזרת נשים שנתרמה ע"י חבר קהילה ותיק לזכר אשתו המנוחה ואף שמה חקוק ע"ג ספרייה זו (כדאיתא בתשו' הרשב"א דשרי לעשות כן), ולהחליפו בארון ספרייה חדש שנתרם ע"י מאן דהו מחוץ לקהילה. אני כשלעצמי לא רואה בהחלפה זו כל צורך ולדעתי גם הציבור כי היא ספרייה צדדית בעזרת נשים וגם לא ישנה כ"כ כדי שתצא מכלל שימוש ומראה נאה ולא כעור, ואף אין בזה משום דרכי שלום כי תורם הספרייה הישנה התרעם על כך והוא חבר קהילה חשוב וותיק. ויש לעשות הכל בשום שכל ודרכי שלום.
א. ובכ"ז לעצם השאלה העקרונית– האם מי שתורם לבית הכנסת חפץ או ריהוט מראש יחשב כאילו מסרו לציבור לעשות בו כרצונו (ע"פ החלטת הוועד) אם יש בכך תועלת לציבור יוכל לשנותו ולהחליפו ואף לא נימא כאן שיש לו חזקת שימוש כדאיתא בפוסקים לגבי חזקת המתפללים בפעולות מסוימות שלמצווה (וכן היא בתשובת הרמב"ם) כי לא שייך זה כאן. וכך אם ירצו להחליף ספרייה ישנה שנמצאת בחזית בית הכנסת במזרח ונימא דאין להשגיח בתורם בן הקהילה דצווח ככרוכיא כי על דעת כן הוא תרם והיא יצאה מכלל רשותו והפכה לרכוש הציבור, ורבנו כידוע לא התייחס למקרה של החלפה אלא לשינוי בחפץ של בית הכנסת דאם לא פקע שמיה של התורם מותר לצורך מצווה (הל' מתנות עניים פ"ח ה"ו בדין מנורה או נר) ואם פקע אף לדבר הרשות מותר - ולכאורה כ"ש להחליף שמותר.
ב. אם יש על הספרייה קדושת בית הכנסת (אך לא תשמיש של קדושה כי אינה אלא תשמיש דתשמיש) כדמשמע בירושלמי "ספסלא וקלטורא" שהם כבית הכנסת ואזי אם ירצה לעשות בספרייה זו שימוש של חול או להכניס בה ספרי חול בבית פרטי אם יצטרך לפדותה בכסף ובכך להפקיע קדושת בית הכנסת שעליה (וראיתי שבילקוט יוסף הל' בית הכנסת סי' קנד עמ' שכג כתב שיעשו "דרך שאלה" כמו שאפשר להישאל על נדרים ותרומות ושאר קדשים ולא הבנתי איך מפקיעים קדושת הדבר הנתרם שעל דעת כן לא היה תורם כמו בנדר? ואי אריך למעבד הכי אחרי שנים רבות של שימוש?) יאיר עיננו במאור תורתו
בתודה רבתי ובברכת כל מילי דטב נהוראי יהב ירושלם