קריאת הפטרה מספר הפטריות
שלום מארי במקום מושבי יש לנו מניין אחד לכל העדות ובקריאת ההפטרה על ידי נשאלה שאלה כי הרי עדות ספרד ואשכנז קוראים הפטרה מתנ"ך מלא וכן ממגילה על קלף ואני מנהג יהדות תימן לקרוא מחומש או מספר הפטריות -
1. מה המקור לכך
2. אם יש לרב מאמר השתלשלות המנהג אשמח אם יוכל לשלוח לי. בברכת התורה חיילך לאוריתא נאור בשארי
נהגו בספר הפטרות, עיין ספר כתבים לר"י קאפח ז"ל, עמ' 964, שהנערים כותבים לצורך עצמם, סידור, ספר הפטרות, דיואן, אבל לא נכהגו בספר הפטרות כתוב על קלף ובגלילה. אלא בספר, שאינו נגלל, ככל ספר, כמו הסידור, וכמו החומש וכיו"ב. ובגמ' גטין ס' שרצו לאסור ספר אפטרתא, משום שכותבים פרשיות פרשיות, לא נפסקה להלכה, וגם רבינו, תפילין ומזוזה וספר תורה, ז, יד, כתב איסור כתיבת התורה מגילות מגילות רק לתורה, ולא כתב איסור זה בדרך כתיבת כתבי הקודש, שכתב בהלכות שלאחריהן. וכן כתב מרכבת המשנה, הובאו דבריו, שם, טז, אות לו, עמ' שצו, טור שני. ולכן מבחינה עקרונית אין שום דין בתלמוד על ספר הפטרות, הכשר לקריאה, כמו שיש למגילת אסתר או כמו לס"ת, ויכול לקרוא הפטרה מתוך הפטרה או כתוב בכתב יד, וכן מתוך תנ"ך שלם מודפס, וכן מתוך נ"ך כתוב על קלף וכן ילקוט הפטריות כתוב על קלף. בכלי הראשון שהתחיל להרהר בדין כשרות קריאת ההפטרה מספר מיוחד הוא הלבוש, שהובא ע"י מג"א, שו"ע, או"ח, רפד, סק"א, ומג"א השיג עליו, ועוד יותר הט"ז, שם. אולם כתוצאה מדיון שהתפתח בעניין זה בגלל הלבוש, התגבשו בקרב האחרונים שיטות שונות. אחינו הספרדים אימצו שיטת הגר"ע יוסף ז"ל, לקרוא מתוך ספר תנ"ך שלם מודפס, והאשכנזים מתוך ילקוט הפטריות כתוב על קלף. ויש מהם כהגר"א מתוך נ"ך מושלם כתוב על קלף. ואנו יהודי תימן כעיקר הדין בתלמוד, שאפשר לקרוא בכל מכל כל. כאמור לעיל. תוכל להאזין באודיו באתר נצח ישראל בהלכה יומית.