פרוזבול

באחת התשובות של הרב לפני כשנה (ספק אי"- המשך) הרב ענה שאשקלון כחו"ל ע"פ תרומות א', ט'. והרי בתרומות א', ב' מוגדרת א"י כארצות שכובש אותן מלך ישראל (כיבוש רבים) וא"כ אשקלון כא"י לכל דבר ?

שלום.
האם מותר לכתחילה להשתמש בכספי מעשר לצרכי ת"ת לילדים, לדוגמה: הסעה לת"ת, ספרי קריאה תורניים, תשלום לשמרטפית לצורך יציאה לשיעור תורה וכדומה.
תודה רבה.

שלום רב אני יודע שנשאלו שאלות רבות בנושא אך אני צריך תשובה מדוייקת אני ואשתי מרוויחם בממוצע 6300 מתוכם מתקזז הוצאות מחיה ומעון לילדה וחובות עבר כך שבסוף החודש לא רק שלא נשאר אלא חסר אך ברצוננו כן לתת סכום מסווים למעשר מלבד מצוות הצדקה שאנו נותנים כמה ניתן לתת ומה מותר לעשות עם כספי מעשר האם ניתן לקנות מצוות בבית הכנסת או ספרי קודש וכד' אודה על תשובתך
תודה רבה וגמר חתימה טובה

אני נערה בשנות הערה לחייה, ומרויחה מידי פעם כסף בביבייסטר, הכסף נשמר אצלי ולעיתים אני קונה בו בגדים. לעיתים אני שומעת שיעורי תורה שעולים כסף, יש אפשרות להשתמש בכספי המעשר לשמוע שיעור תורה? וספרי לימוד תורה?

שלום רב לרב. ראיתי תשובתו בעניין מעשרות לנענע ולבזיליקום והרב אמר שמכיוון שזה צמח (נענע) וזה עץ קטן (בזיליקום) אז מותר וניתן להקל ולא צריך מעשרות וניתן להשקות בשביעית כרגיל.
רציתי לדעת אם אפשר להניח במצב כזה גם עציץ של הדס לדוגמא? ומה בדבר עץ פרי שהוא רק עדיין ייחור, ולא מניב פירות, ובכוונתי להניח אותו באדנית עד אשר תעבור שנת השמיטה, כדי שאוכל להשקותו כמו שצריך, ולטפחו, ואז לאחר שמיטה אעביר אותו לאדמה, לקרקע ואחכה לפירותיו. (אעביר עם מעט האדמה, כדי לספור לערלה כבר משנה שעברה)

כבוד הרב שלום ברורים לי פחות או יותר כללי המעשרות. שאלתי: אני שכיר בעל הכנסה קבועה שממנה אני מפריש. לאחרונה החילותי בהשקעה במיזם כלשהו ובשלב הזה נדרשת השקעה חודשית(עדיין ללא תמורה /רווח). האם עלי לנכות מסך ההכנסות החודשיות את הכסף הזה שאותו אני מפריש מידי חודש וממה שנשאר לעשר?
בתודה מראש בני

כבוד הרב,
הפרשנו תרומות ומעשרות מפירות וירקות. מה כמות הסוכר שצריך להמיר בה את השקל "יש בשקל 10 פעמים שבהן הפרשנו תו"מ". וכן, מה הנוסח שאומרים?
תודה רבה

האם הרב חושב שיש בעיה לגור בישובים שהם אחרי הקו הירוק? האם יש עניין לא לגור בישובים בגלל חשש לסכנה? הרי בכל מקום יש סכנה..

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! ילמדנו רבנו: בהל' תרומות פ"ה הל' (ב) כת"ר: "אבל במקום שיש בו כהן אין תורמין מן הגרוגרות על התאנים אפלו במקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות". כלומר, משמע מהמלה "אפילו" שבמקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות ואין שם כהן תורם מן הגרוגרות על התאנים. וקשיא לי, שהרי בהלכה הקודמת כת"ר: "ואם רגיל לעשות תאנים גרוגרות תורם מן התאנים על הגרוגרות אפלו במקום שאין בו כהן". כלומר, במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות לעולם תורם מן התאנים, ואם כן, מה חידש רבינו בהל' (ב)? שהרי מהל' א משמע דלעולם תורמין מן התאנים במקום שרגילים לעשות תאנים גרוגרות ואפילו כשאין כהן.

שלום לרב
אדם שקנה ענבים טבל, ועשה מהם יין. האם יכול להפריש את התרומות ומעשרות מהקליפות בזמן שמסנן את היין?
תודה רבה.