דילוג לתוכן העיקרי

בדין חוזר וניעור ודין גניזת חמץ

שאלה

יורנו הרב 1 - מה מקור המנהג לגנוז חמץ 2- מה מקור מה שהרב אומר ש10 אחוז חמץ אפשר לגנוז ויותר לא האם זה סברא? או שזוהי דעת הרמב"ם? 3- האם תערובת חמץ מותר להשהותה? מה נקרא תערובת שמותר להשהות 4- אם חמץ לפי הרמב"ם חוזר וניעור ואפילו במשהוא אז איך אפשר לגנוז? 5- האם בדין חוזר וניעור נהגו הכל תימן או שרק רמבמיסטים? ואיך נהגו השאמי 6- בדין נותן טעם נפגם שאסור לפי הרמב"ם האם גם כזה נהגו? 7- הרב שמעתי רבנים מעדתנו שאמרו שלא ניתן עד בלתי אפשרי במציאות חיינו בישראל להקפיד על חוזר וניעור ביבש ולכן אפשר להקל כהשו״ע האם הרב מכיר? מה דעת הרב בזה
תודה לרב על תשובותיו וה׳ יסיענו על מעשה רצונו

תשובה

לפי רבינו, כזית חמץ בכדי אכילת פרס (שלוש ביצים) של היתר. תערובת זו אסורה באכילה והאוכלה חייב מלקות, לא כרת. וכן אסור לקיימה בפסח, והמקיימה עובר על בל יראה ובל ימצא. אולם אם החמץ היה פחות מ 10% בהיתר, שזהו השיעור של פחות מכזית בכדי אכילת פרס, איסור אכילת אותה תערובת הוא רק מדרבנן. ומותר לקיימה ולגנזה עד אחרי הפסח. לפי מרן, למרות שפחות מכזית בכדי אכילת פרס אסורה באכילה מדרבנן, היא אסורה בבל יראה מדאורייתא, אתמהה. לגבי חוזר וניעור אפשר להקפיד על כך, ע"י שנצרוך כשרות מהדרין.