התלבטות לגבי שידוך.
בס"ד. כבוד הרב שלום. אני בן 38 ויוצא עם מישהי כבר חמישה חודשים ואני אמור לקבל החלטה אם לקחת את הקשר לחתונה או להיפרד. אני יודע שאת ההתלבטות הזו הייתי אמור להכריע לפני חודשיים שלושה ולא לחכות עד עכשיו אבל לא הצלחתי עד עכשיו לקבל החלטה ואני מאוד מעוניין כרגע להכריע לכאן או לכאן כי חבל על הזמן של שנינו. אני בחור דתי כיפה סרוגה. הבחורה שאני יוצא איתה הייתה דתיה עד לפני מספר שנים וכיום היא לא שומרת שבת. בשיחות בינינו היא אומרת שהיא מחפשת מישהו דתי והיא מתכוונת לחזור להיות דתיה אחרי הנישואים. שבת כשרות ושמירת נידה. יש לה מידות טובות ואנחנו מסתדרים מצוין אבל יש לי הרגשה של חוסר בנשמה בכל העניין הדתי ביני לבינה. אני לא מרגיש שאני יוצא עם בחורה שרוצה להיות דתיה. למרות מה שהיא אומרת מעולם לא ראיתי אותה פותחת סידור, מברכת, הולכת לשיעור או משהו בסגנון שיתן לי הרגשה שאני יוצא עם מישהי מהעולם שלי. פרט למה שהיא אומרת שהיא תהיה אחרי החתונה אני לא רואה כלום. אני יודע איך אני רוצה שהבית שלי יראה ולאיזה בית אני רוצה להכניס את הילדים שיהיו לי בע"ה וזה פוגע בביטחון שיש לי לגביה. כשאני מדבר איתה על זה היא אומרת שגם כשהיא הייתה דתיה היא מעולם לא התפללה ברכה או הלכה לשיעורים וככה היא. אני מרגיש שזה פוגע גם בחיבור שיש לי איתה כי אני חי בעולם אחד כרגע (שלוש תפילות, הולך לשיעורים, חי את היהדות ביום יום) והיא לא נמצאת שם. האם להתפשר עם מה שיש ולהחליט שמספיק לי שתשמור איתי שבת כשרות ונידה וזהו?? כי ברור לי שדברים לא ישתנו מעבר לאחר החתונה. הגמרא אומרת שדעת האישה הולכת אחרי הגבר אבל ברור לי גם שאי אפשר למשוך אדם למעלה אם אין לו רצון. מה לעשות? אני בדילמה. רונן.
א. אכן נכון שאם יש לה מידות טובות יש על מה לדבר. כי המידות הטובות הן א' ב' בקשר בין בני זוג.
ב. אולם גם העניין הדתי, במיוחד שבת ונדה, הוא דבר מאוד יסודי בזוגיות של דתיים. ולכן קרה לא אחת, שאם היא דתייה והוא חילוני, או הוא דתי והיא חילונית, אף שהותנה מראש לשמור על שבת ונידות, בפועל היה קשה לחילוני או לחילונית לעמוד בדרישות הצד השני. נכון שתפילה וברכות הם לא מודד, אבל אם באמת היא מתכוננת לשמור שבת, שתתחיל מכעת, שאם לא כן, חלילה אתם עלולים לעלות על סרטון בחיי המעשה, ואז כבר יהיה מאוחר. וה' יהא בעזרכם.