תרגום הרב קאפח לספר המצוות מצווה א'

שלום לרב ולתורתו. אשמח לשאול שאלה, גם אם נראית לי אבסורדית, לגבי אגדתות שבגמרא. חבר שלי אמר שקרא בהקדמת תוס' י"ט לאיזו מסכת, וכן במהרש"א במסכת בבא בתרא, שכל האגדתות שבגמרא הן נכונות כפשטתן. דהיינו מה שראה רבב"ח צפרדע שבלעהּ תנין שבלעתו עורב וישבה על עץ וכו' זה באמת היה בפשט. אני אישית קראתי את המהרש"א ושם הוא מפרש שמדובר בישמעאל וכו' ולא ראיתי שום אִזכור לגבי האגדתות שהן אמת כפשטן. אשמח אם הרב יענה לשאלתי האם האגדתות מהסוג שהצגתי הן אך ורק משל ונמשל או שגם היו כפשוטן. כל טוּב שבעולם.

לכבוד הרב,
מה היחס של הרמב"ם לגבי המושג מזיקים? האם הרמב"ם פירש אותם כמשל או כיצורים של ממש?

שלום לרב בפרשה קראנו על בנות מדיין, שכל הבעולות נהרגו. ואיך ידעו מי בעולה או לא? רש"י מבאר שהעבירון לפני הציץ וכל מי שראויה להבעל פניה מוריקות. זה עדיין ניתן להבין. אולם איך ניתן להבין את הסיפור על רבן גמליאל (כתובות י' ע"ב וכן כתובות ס ע"ב) שעל מנת לבדוק ולהבחין בין בתולה לבעולה הושיבן על חביות יין (כנראה עירומות בחלקן התחתון) בהגיון המדהים שבתולה שפתחה סגור "אין ריחה נודף" ובעולה שפתחה פתוח, ריחה נודף.... הייתכן? אלו חכמינו? על כגון זה יאמרו עלינו הגויים "רק עם חכם ונבון..."?
תודה

הרמב"ם בהל' תשובה פרק ז מלמד את מעלת הצדיקים לעומת החוזרים בתשובה בהלכה ד' ואל ידמה שמרוחק בהלכה ו עד הסוף גדולה תשובה וכו' אבל בהלכה ה' מתחיל כל הנביאים צוו על תשובה וישראל יעשו תשובה וכו' לכאו' הלכה זו לא קשורה לנושא גם מבחינת הלשון כל הנביאים שנראה כנושא חדש וגם מבחינת העניין שנראה כאילו נכנס לנושא חדש אם הרב יוכל להאיר עיני בזה

בהקדמה המופיעה ביד החזקה מציין הרמב"ם בכותרת את ארבעת ראשי הנזק. לכאורה הסדר אינו מתאים לאף אחת מהדעות בגמרא. ובוודאי שונה מדעת המשנה. מה הסיבה לסדר משונה זה?

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

לכבוד הרב,

בדברי תורה ששמעתי מפי ת"ח שהיה מתלמידיו של מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל נאמר שעפ"י הרמב"ם, גוף האדם הוא גוף זך ומכיוון שחלק אלוה ממעל נכנס בו, הוא גוף זך שאין הוא כשאר בעלי חיים. לעניות דעתי, שיטה זו איני מוצא אותה בדברי הרמב"ם, כי אין בדברי הרמב"ם רמז לעניין זה, אמנם מצאנו בדברי הרמח"ל שעתיד הגוף להיות זך בעולם הבא. וכך ניתן לדייק גם ברס"ג. אודה לרב אם יבהיר את הנקודה החשובה הזאת, מהי באמת דעתו של הרמב"ם בעניין גוף האדם?

ישנה גמרא שמאד קשה לי להסבירה כשיטת הרמב"ם: :" ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם. שלשה כמלאכי השרת, יש להם כנפיים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ושומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת..." האם מארי יוכל לעזור לי בזה?
תודה וברכה

לק"י יורנו רבינו מהו יחס הרמב"ם לפסיקה על פי הירושלמי? אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות לבירור אני ישמח מאד (זה לצורך עבודה שאני צריך להגיש ) היכן אפשר למצוא את כללי הפסיקה להרמב"ם? האם הרמב"ם הירבה לפסוק כירושלמי גם נגד הבבלי? היכן הדבר מצוי? אני ישמח מאד אם הרב יוכל להפנות אותי למאמרים ומקורות לעיון בנושא

שלום לרב בב"ק מ"ו ע"ב :אמר רבה .. מנין שאין נזקקים לתובע תחילה שנאמר מי בעל דברים וכו' בעין משפט יש הפניה לרמב"ם בחובל ומזיק ב:כ
1. הרמב"ם שם לא מתייחס להלכה זו.
2. לא מצאתי התייחסות של הרמב"ם כלל להלכה זו
3. מה דעתו, למה הוא לא מתייחס ( יכול להיות שכן אשמח לדעת)
תודה

בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!! ברצוני לדעת, מי הם הצדיקים שנכנסו עם גופם לגן עדן כמו: חנוך, אליהו הנביא. ובאיזה ספר זה מובא?