שלום הרב, אני קצת מסתבכת עם עניין הנדרים. אני יודעת שאם אדם עושה מנהג טוב 3 פעמים זה נחשב לנדר. השאלה היא עד היכן זה מגיע. יותר מזה - פעמים רבות יוצא לי לעשות דברים מסויימים ולנהוג דברים מסויימים, ואז אני לפעמים לומדת שאפשר לעשות אחרת ומחליטה לעשות אחרת. למשל -
1) אני נוהגת שלא לאכול בצל שהיה חתוך בלילה, אלא אם כן הוא היה בשמן ומלח או מבושל, אבל לאחרונה למדתי שמספיק להשאיר את השורש של הבצל לא חתוך - ואז אפשר לאכול אותו - האם כשאני נוהגת ככה, אני עוברת על נדר?
2) כמו כן, אני נוהגת לאכול בשר חלק. למדתי מרב מסויים, שאין צורך לבדוק בבתים של אחרים אם הבשר חלק אם הם אוכלים כשר. האם אני יכולה ללכת לפי מה ששמעתי מהרב, או שזה כבר נחשב לנדר? בנוסף, יש הרבה דברים שאני חוששת שהם נדרים. למשל -
3) אני נוהגת לנשק ספרי קודש, ושמתי לב שיצרתי לי מנהג לנשק כל ספר קודש שאני נוגעת בו, מזיזה אותו וכו'... אני מרגישה שזה מתחיל להיות אובססיבי אצלי, וגורם לי לא לרצות לגעת בספרים. או להתחיל לנשק ממש כל ספר שזז כי הזזתי ספר אחר. זה נחשב נדר (זה שאני נוהגת לנשק ספרי קודש), או שיש כאן הגזמה?
4) דבר נוסף, באיזה שהוא שלב התחלתי להגיד אחרי תפילת שחרית י"ג עיקרים ואת הזכירות. זה נחשב נדר? אחרי כמה זמן חשבתי שאולי כן, ואז אולי אני צריכה להגיד את זה גם כאשר אני לא מתפללת שחרית באותו יום, אלא תפילה אחרת...
5) הייתה תקופה שהלכתי בשבת בבוקר ובליל שבת לבית הכנסת. זה נדר? יש פעמים שאני מעדיפה להישאר לנוח, כי אני עובדת קשה בשאר השבוע...
6) ועוד שאלה - האם התרת נדרים בערב ראש השנה מועילה לנדרים, או שצריך לעשות שוב? אשמח אם הרב יוכל לענות לי על כל הדוגמאות, וכן אשמח אם הוא יוכל להסביר לי מתי דבר נחשב נדר ומתי לא. עד כמה אנחנו מחוייבים לכל דבר קטן שעשינו? אני ממש מרגישה שזה מעיק עלי לפעמים, ושהנדרים יכולים להכניס אותי למקום אובססיבי, שאני לא רוצה להיכנס אליו. ושאלה אחרונה, במחילה - פעמים רבות כשאני נמצאת בבית הכנסת אני שמה לב שהארון של הסידורים לא מסודר, ויש סידורים הפוכים לפעמים וכו'... עד כמה מחובתי לדאוג לסדר את זה? זה גם יכול להכניס אותי למקום אובססיבי... של רק להיות עסוקה בזה כשאני מגיעה לבית הכנסת ושל לקיחת אחריות על עצמי שלא בטוח שאני צריכה לקחת.תודה רבה!