דילוג לתוכן העיקרי

אגדת חז"ל?

שאלה

יורנו מורנו ורבנו הגאון רבי רצון אודות הירושלמי הקשה בנדה פרק שלישי הלכה ב, דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בוא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בוא וחלוץ או ייבם מה רצו לומר לנו חכמים בדבר הזה? האם באמת תיתכן מציאות של אדם שפניו כבהמה, עומד וקורא בתורה ואומרים לו שהוא מזומן לשחיטה? יורנו אליבא דרבנו, על מנת שנשקיט מוחנו בשום שכל.

תשובה

כתב רבינו בפירוש המשנה, נדה, ג, ב, על עניין "ואל יעלה בדעתך שמן הנמנע הוא בדרך הטבע שייטיב האדם כל מה שנזכר כאן, אלא זה אפשר, וכבר נראו רוב אלו. והזכיר הפילוסוף מה שהוא יותר מוזר מזה. לפי שכל הדברים הטבעיים הולכים אחר הרוב, וימצא בהם באופן נדיר הפלאי והמוזר". אם כן, אפוא, באופן נדיר יש ונולד ולד שגופו כבהמה, ופניו כפני אדם, דינו כאדם לעניין לידה, ואימו טמאה טומאת לידה. וכדי לחדד דין זה שהוא תמוה לרבים, בגלל נדירותו, אמרו חז"ל, בירושלמי, על דרך ההפלגה, אפילו "עומד וחורש בשדה (=כי גופו בהמה), אומרים לו בוא לחלוץ או ייבם (=לאחיך, כי דינך כאדם)". דברים אלו הם על דרך ההפלגה, כי בדרך כלל יצורים כאלה אינם מתקיימים, עיין שו"ת תשובה מאהבה, ח"א, נג, והקדמת הרב הרצוג בשו"ת שלו או"ח. כיוצא בזה אמרו בירושלמי, שאם נולד ולד שגופו אדם ופניו פני בהמה, אין זה ולד לעינין טומאת לידה, כי אין זו לידה, מבחינה הלכתית. ועל דרך ההפלגה אמרו חז"לח, בירושלמי, שאפילו עומד וקורא בתורה (=שהרי גופו אדם), אומרים לו "בוא לשחטך" (=שהרי פניו פני בהמה, ואינו אדם), וכאמור, דברים אלו על דרך ההפלגה, שהרי אסור להרוג כל יצור סתם, כל שכן יצור כזה. כך פסק הרב פיקסלר בתשובה מאהבה, שם.