ע״פ מי עליי לנהוג?
לק״י ל׳ שבט ה׳תשע״ה יום חמישי ר״ח אדר. לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי שליט״א יצ״ו שלום עליכם. שמי צוריאל. את האמת אני נרגש מאד לשלוח לרב שא׳. כבוד הרב בשנה האחרונה ב״ה זכיתי לחקור - ואני עדיין חוקר - טיפה יותר לעומק את מנהג אבותי. אני במקור תמני בלדי. מורי סבי וסבא רבה שלי מצד האבא (הרב שלמה ג׳ובני ז״ל - זכה ללמוד אצל הרב מארי חיים בשארי, וקיבל את הסמכות לרב ושוחט ע״י הרב הראשי מארי יחיא יצחק הלוי זצ״ל בצנעא. הרב שלמה ז״ל למד עמם בצנעא.) משפחתי מצד אבי נולדו בתימן באיזור ״בלאד אניס״ (בנאג׳ד אל מלאחי). עד עכשיו זכיתי לעיין ללמוד ולנהוג - כי זה היה הכי מוכר לי - ע״פ ספרו החשוב של הרב יצחק רצאבי שליט״א - שולחן ערוך המקוצר. כמו כן עוד כל מיני מנהגים שראיתי אצל מורי אבי וסבי. זכיתי להכיר את מורי ואחי, חבר מאד קרוב אליי שב״ה תורתו אומנותו, שוקד ימים ולילות בלימוד התורה ומנהג אבותיו (שכן גם הוא תימני בלדי שהרב הוא מורה דרכו). הוא נוהג 95 אחוז ז״א רוב מנהגיו פוסק ע״פ מורנו הרמב״ם זצ״ל זיע״א. ( ז״א חברי הוא רמב״מיסט). אני שואל את סבי ומורי ״מורי ע״פ מי נהגתם בתימן וכשהגעתם לארץ״ הוא אומר לי ״שתילי זיתים, שולחן ערוך מהרי״ץ (שהוא שמע עליו) וכו׳...״. ז״א סבי מורי אינו בטוח ע״פ מי באמת הוא נהג (וכך גם מורי אבי). דיברתי עם דודתי שהיא בתו הקרובה של סבא רבה שלי (הרב שלמה ג׳ובני ז״ל). והיא אמרה לי שלאביה תמיד היה בחיקו ולפניו ספר הרמב״ם (תמיד היא אומרת שהוא למד הרמב״ם וזה היה בראש מעייניו), היא גם טוענת שהוא היה רמב״מיסט אך יכול להיות מע״ד שהוא רק למד רמב״ם ונהג ע״פ מהרי״ץ שתילי זיתים וכו׳. אני לצערי מאד מאד מבולבל מכיוון שאיני בקיא, ואיני יודע ע״פ מי לנהוג ולפסוק. אני משתוקק בכל מאודי להחליט ע״פ מי לפסוק ובכך להתבסס ולדבוק בו ולהסיר ספקות. שאלותי לרב הם:
1. ע״פ מי עליי לנהוג?
2. לנהוג ע״פ הרמב״ם או ע״פ הרב רצאבי, האם זו שאלה של נכון יותר או נכון פחות?
3. מה חוות דעת הרב בעצם על פסיקותיו ודרכו של הרב יצחק רצאבי שליט״א?
4. ובבקשה באיזה ספרים הרב ממליץ לי לעיין בכדי לחזק ולשמר את מסורת אבותי.
תודה רבה רבה מראש לכבוד הרב.
אשיב לך תשובה כללית, ולא תשובות לשאלותיך. עליך לדעת, שכל יהודי חייב לעבוד את ה' כהלכה, וההלכה היא זו שנקבעת ע"י ביה"ד הגדול. וכשאין ביה"ד הגדול, ע"י מורי ההוראה, ומי שאין לו מורה הוראה, מומלץ שיהיה לו, "עשה לך רב והסתלק מן הספקות". היה והיהודי אינו מספיק חכם בחכמת התורה, כדי להיות מורה ההוראה של עצמו, וגם אין לו מורה הוראה שעל פי הוראותיו הוא נוהג, אז ינהג כפי מנהג אבותיו. ואע"פ שיש חובה לנהוג במנהגי אבות, אין זה דין חלוט, כי אם היהודי נמצא באיזור, שאין לו קהילה טובה, לפי מנהגי אבותיו, והוא משתלב בקהילה אחרת טובה מאוד, אפילו מעדה אחרת לגמרי, הרי מנהג כמנהג הקהילה שבה הוא נמצא. כי היא המסגרת הטובה לו, כדי שיוכל לעבוד את ה' כהלכה. ומנהגי אבותיו נצחיים. כי אין לו קהילה טוה, שבה הוא ובני ביתו יוכלו להתנהל כהלכה. לפי זה, ברמתנו שלנו, המבנה העדתי או הכתתי שיש לעמנו בדור הזה, דור של תפוצות הגולה, ימים בהם יש נישואין בין עדתיים רבים, והולכים ומתרבים, ימים בהם יש קהילות שונות, מהן חזקות ומהן חלשות, ובני קהילות שונות נודדים מקהילה לקהילה, ובלאו הכי יש כבר כרסום הולך וגובר, במנהגי הקהילות, ותהליך כזה יימשך בגלל מציאות חיינו הרב עדתית, והרב קהילתית, אפילו בין תימנים, רמב"ם, בלדי ושאמי. יש מעבירים מקהילה לקהילה, או השפעות של מנהגים שונים. ולכן, כל יהודי יבחר לעצמו את הקהילה, הקרובה למורשת אבותיו, אם יש כזו, ואם היא טובה מבחינה דתית ותורנית, ואם לא, כל קהילה טובה, יקלט בתוכה. משום כך אם יש לך מסגרת תימנית טובה, דתית ותורנית, השתלב בה, בין אם היא רמב"מית או בלדי או שאמי. וה' ינחך לדרכו הישרה.