יש חובה לאכול שתי סעודות, כל סעודה עם פת, אחת בליל יו"ט ואחת ביו"ט. חובה זו לפי רבינו, היא מדרבנן. ומה שכתב רבינו, שבליל פסח, יש חובה לאכול מצה שמורה, ובשאר הימים אין חובה לאכול מצה, ואפשר בארז וכדומה. כוונתו היא שלפי דין תורה, אין חובה לאכול מצה, חוץ מן הלילה הראשון. אבל מדרבנן חייבו אותנו לאכול גם למחרת, ביו"ט פת, לא מדין מצה, אאל מדין כבוד יו"ט, ואותה פת יכולה להיות מצה שאינה שמורה, שאין יוצאים בה ידי חובה בליל הסדר. כיוצא בדבר כתב רבינו, שרק בליל ראושן של סוכות חייב לאכול בסוכה, ובשאר הימים, אם לא יאכל פת, אינו חייב לאכול בסוכה, זהו דין תורה, של מצוות ישיבה בסוכה. אבל חכמים חייבו אותנו לאכול פת ביו"ט למחרת, מדין כבוד יו"ט, גם אם לא נאכל בסוכה, כגון שהיו גשמים, או חולים וכיו"ב. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח על דברי רבינו שופר ולולב וסוכה, ו, ז, אות יז, על דברי הלח"ם (=לחם יהודה).