הַנְּבוּאָה
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי שליט"א, יש כמה דברים שאינם ברורים לי בפרק ז של הלכות יסודי התורה:
1) מִיָּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו. בהמשך מובא סיפור שאול המלך ע"ה, אבל נאמר בו "וְהִתְנַבִּיתָ" זאת אומרת שהוא לא קיבל נבואה כלשהי, נכון?
2) וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּכַוְּנִין דַּעְתָּן, אִפְשָׁר שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶן, וְאִפְשָׁר שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה. לעיל כתוב ש"רוח הקודש שורה" עליו וכאן כתוב ש"השכינה" שורה עליו. מה נכון? ומה ההבדל בין "רוח הקודש" ל"שכינה"?
3) וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינוּ כֵּן, אֵלָא כָּל זְמָן שֶׁיַּחְפֹּץ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבַשְׁתּוֹ וּנְבוּאָה שׁוֹרָה עָלָיו... כאן שוב מדובר על "רוח הקודש" ששורה עליו ואז נבואה שורה עליו, אבל לעיל "רוח הקודש" שורה על ה"מתנבא" שטרם קיבל נבואה ורק כאשר הוא מוכן ה"שכינה" שורה עליו ואז הוא מנבא. מה נכון? אגב, ישנם מקרים בתנ"ך שנראה שבהם התקבלו נבואות או ה' נגלה לאנשים בעודם ערים כמו אצל שמואל הנביא ע"ה ומנוח אביו של שמשון הגיבור. איך ניתן להבין את זה? גם נאמר לי שהרב אליהו זצ"ל עשה ניסים למיניהם, האם הוא היה נביא? או רבנים אחרים שמסופר עליהם שעשו ניסים, ניתן לומר עליהם שהיו במעלת הנבואה? בברכת התורה, אליעזר
1. שאול לא היה נביא, אלא רבינו הביא פסוק זה כדי ללמוד ממנו, שהנביא, כשמתנבא, הוא איש אחר. ואשר לשאול, נאמר לו, שאם יתנבא, הוא יהיה לאיש אחר, ובסופו של דבר, הוא לא התנבא. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, יסודי התורה, ז, א, סוף אות ז.
2. השראת שכינה - היא האווירה הקרובה להשראת רוח הקודש. רוח הקודש היא כבר דרגה לפני הנבואה.
3. משה רבינו אינו כשאר המתנבאים. הוא כל הזמן עם שכינה שורה עליו, ורוח הקודש פוקדת אותו בכל עת שירצה, ולכן הוא מתנבא בכל עת. לא כן שאר המתנבאים. אפשר שתשרה שכינה עליו, ולא יזכה בסופו של דבר ברוח הקודש.
4. כל מקרי הנבואה, כמו שמואל, שהיה נביא, הכל היה בחלום, בלילה, או בחלום בתרדמה שנפלה עליו ביום, אבל יש שאינם נביאים כלל, כמו מנוח, והתיאור המתואר הוא מיוחס לנביא שב אלמנוח, פינחס.
5. הרב אליהו זצ"ל היה גדול בתורה וצדיק, אך לא היה נביא. ואשר למופתים ולנסים, יש לשאול המספרים.