קריאת שמע עפ הרמב"ם
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק א הלכה ח כותב שאם פתח בשחרית ביוצר אור וסיים במעריב ערבים - לא יצא. אבל פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור - יצא. וכן בערב פתח ואמר המעריב ערבים וסיים ביוצר אור - לא יצא. אבל פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים - יצא שכל הברכות הולכות אחר חתימתן. שאלתי - האם כוונת הרמב"ם כפירוש רש"י הסובר שהיה בכוונתו לאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם יוצר אור אבל נזכר והמשיך אשר בדברו מעריב ערבים. או שהכוונה שהחל ביוצר אור עד הסוף אבל חתם במעריב ערבים או שמא ישנה הבנה אחרת בדעת הרמב"ם? הרב קאפח לא הבהיר בדיוק במי הוא מצדד
בתודה מראש יוסף
לענ"ד שיטת רבינו, שאם רק החתימה היתה כהלכה, יצא, אע"פ שרוב הברכה שלא כהלכה, בשונה מהשו"ע, או"ח, נט, ב, שבפירוש כתב שני תנאים, גם שרוב הברכה כהלכה, וגם החתימה. ורבינו לא פירש כן. זאת ועוד, עיון בסידור רס"ג מלמד, שיחיד מברך ברוך אתה ה' יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, ברוך אתה ה' יוצר המאורות, משמע שכל התוכן האמצעי הוא נספח ותוספת ואינו מעכב. תוכל להאזין להלכה יומית באתר קהילת נצח ישראל באודיו.