דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

שלום לכבוד הרב,
א. הרמב"ם סובר שאם ישנם 6 אנשים שלא התפללו ניתן לצרף אליהם 4 נוספים להשלמת המניין ולהתפלל. כיצד נוהגים כלפי אדם שלא הספיק להתפלל במניין ובקש לאפשר לו לאמר קדושה. האם להמנע מכך או לאפשר לו זאת?
ב. אדם שעלה לספר תורה ברך וקרא 3 פסוקים ובקש מהחזן להמשיך במקומו - מכל סיבה שהיא - ולפני הסיום הוא יקרא פסוק אחרון ויברך ברכה אחרונה. האם ניתן לאפשר לו זאת או לא? ואם כך מה הסיבה?
ג. הרמב"ם כותב בהלכות שבת פרק ג הלכה יג שאסור להשהות בשר עז או שור - בניגוד למה שכתוב בהלכה ח - גדי תבשיל חי או תבשיל שנתבשל כל צרכו והוכנסה בו חתיכת בשר שלא נתבשלה שמותר להשהותו -
1. האם מדובר בבישול או בצליה בתוך סיר?
2. אם מדובר בצליה מדוע כותב הרמב"ם "שמא יחתה בגחלים לבשלו"?
תודה מראש יוסף

תשובה

א. בבית כנסת תימני אין להסכים לכך.
ב. על המברך לקרוא בעצמו בספר תורה, ואם קשה לו, יסייע לו החזן. ואין להרשות, לכתחילה, לנהוג כפי שכתבת.
ג. מדובר בצלי. עיין הערת מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שם, הערה לג, ומה שכתב "שמא יחתה בגחלים לבשלו", גם צלייה היא בישול.