כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו

שאלה: 

שלום למארי, מארי בפירושו על הרמב"ם, הלכות מכלה וחנוכה, פרק א, הערה כב, מביא את סוגיית הגמרא: אמר ריב"ל, כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. עד כמה? אמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל. וזהו פסק רבנו, ומימרא זו נכפלה גם בדף ג ע"ב, והכי איתא התם: אריב"ל כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נדון ככרך. תנא סמוך, אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך, בשלמא נראה אע"פ שאינו סמוך משכחת לה, כגון שיתבה בראש ההר, אלא סמוך אע"פ שאינו נראה היכי משכחת לה א"ר ירמיה שיושבת בנחל. וארי"בל כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר וכו'. ומארי שם מביא כנוסח' הרי"ף, אך איני מצליח להלום דבריו וחידושו העצום שם. יורנו מורנו חידושו של מארי כיצד לכלכל דבריו, כי ריק הוא מאיתנו. איך יש סמוך ולא נראה, ונראה ולא סמוך?

תשובה: 

אכן, חידוד נפלא, אבל תורת אמת היתה בקולמוסו. ולפי מארי ז"ל, נוסח הגמרא, שהיה לרי"ף ולרבינו בעניין זה הוא כדלקמן, מימרא של ריה"ל, מגילה, ב, ב, ואילו בדף ג, ב, אין ברייתא "תנא, סמוך, אע"פ שאינו נראה...". והסוגיא שם מסתיימת בדברי ריב"ל "כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר". ולפי זה יש צורך בשני תנאים מצטברים גם סמוך בתוך אלפיים אמה, וגם נראה. אז ורק אז, יקראו בט"ו ככרך.

תאריך: 
08/03/16 כ"ח אדר א' התשע"ו
x

Audio Playlist