דילוג לתוכן העיקרי

שאלות בהלכות פסח ובהבדלה

שאלה

כבוד הרב שלום וברכה,
קראתי באחד הספרים שישנם אנשים המקפידים לא לשתות בפסח חלב מפרות של יהודי שפרותיו אכלו חמץ וכן הדבר בבשר או ביצים.
א. איני מבין מה הקשר בין אכילת הפרה לבין החלב או הביצים שנוצרו כתוצאה מאכילתה.
ב. היש ביסוס הלכתי לכך ברמב"ם?
ג. האם לפרה אסור לאכול חמץ בפסח?
ד. האם בתימן לא חלבו פרות בפסח ולא שתו את חלבן ומה עם הביצים שהטילו התרנגולות?
2. הרמב"ם כותב בהל' חמץ ומצה ד' ח' שעל תערובת חמץ עוברין על "בל יראה ובל ימצא" ומדגים כגון המוריס, כותח הבבלי ושכר המדי וכ', אם שכר המדי הוא הבירה - מדוע היא נחשבת לתערובת חמץ, והרי הבירה היא חמץ ממש.
3. אנו נוהגים לבדיל במוצש"ק בבית הכנסת ומדליקים את הנר מבלי לכבות את החשמל.
א. האם אנו יוצאים ידי חובה בכך?
ב. האם אדם חייב לקום ממקומו כדי לקרב את ידיו לנר? בהוקרה רבה, יוסי.

תשובה

1. לפי עיקר הדין, מותר לאכול בשר פרה שאכלה חמץ בפסח, וכן לשתות את החלב שלה, וכן מותר לאכול עופות שאכלו חמץ בפסח, שהרי הבעלי חיים הטהורים אוכלים שקצים ורמשים, ובשרם מותר באכילה, אחרי שחיטה כדת וכהלכה. אבל יש מחמירים בדבר זה. על דרך החומרה. אולם יש בעיה למשק חי של יהודי באוכל חמץ של הבעלי חיים בפסח, בגלל בל יראה ובל יימצא. ורק אם אין בתערובת כזית בכדי אכילת פרס, מותר, או אם התערובת נפסלת מאכילת אדם, מותר לקיימה.
2. אם יש עם החמץ עוד חומר נוסף, הבירה - תערובת חמץ, אך אם אין בה חומר נוסף, רק המים שה נעשתה, הבירה היא חמץ גמור, אם יש כזית לכדי אכילת פרס.
3. על אור חשמל אין לברך בורא מאורי האש, כי אין בחשמל מאורי האש. על נר ניתן לברך לאלה שקרובים אליו ונהנים לאורו. והמכבים את החשמל רוצים שכולם יהנו מאור הנר.