דילוג לתוכן העיקרי

תחנון בי"ד וט"ו באדר א

שאלה

לכבוד הרב היקר ראיתי את תשובת הרב על כך שאין לומר בימים שנ"ל תחנון מפני שאין בהם ספד ותענית. וזאת הסיבה שנכתב שלא לומר תחנון בהם בסידור שיח ירושלם. ברם, עיינתי בהלכה ונראה שלא ניתן ללמוד ממנה כן, מפני שאמירת תחנון אין בה מן הצער שיש בספד ובתענית והיא בדרגה פחותה בהרבה, ובעיקר יש בה הכנעת הלב לפני בורא עולם. ולכן לענ"ד אין משם ראיה וכן צריך לומר תחנון גם בימים שנזכרו לעיל. האם לדעת הרב אני צודק? בברכה

תשובה

מבחינה עקרונית הטיעון שלך, לכאורה צודק. אולם מבחינה מעשית עליך לדעת, שאמירת התחנון ונפילת פנים יסודם במנהג, כדברי רבינו, תפילה, ה, (יד) (טו) "מנהג פשוט בכל ישראל" שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חדשים וחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. דוק ותשכח, בכל יום שאין בו הספד ותענית, אין בו נפילת פנים, כמו שבתות ומועדות, ר"ה, ראשי חדשים וחנוכה ופורים. אולם יש ימים שיש בהם הספד, אבל בגלל שאין בהם תענית, אין בהם נפילת פנים, כמו ערב שבת וערב יו"ט. וא"כ נלמד מכך שימי י"ד אדר א' וימי ט"ו אדר א' שאין בהם הספד ולא תענית, שאין בהם תחנון ונפילת פנים.