שונות
שלום לכבוד הרב,
1. שאלה לגבי האימרה: "מנהג דוחה הלכה":
א. האם מצוי ברמב"ם ביטוי זה ואם כן באיזה הקשר?
ב. האם נכון לומר "מנהג דוחה הלכה" כפי שזה נשמע גם מפי חכמים השייכים לזרם השאמי?
ג. האם אדם רשאי לנהוג עפ"י הדין או ההלכה גם אם זה נוגד את המנהג?
2. הרב קאפח כותב בהלכות ברכות שעל כל מיני מאפה שאין לו צורת פת המקובלת, וכן פת הבאה בכסמין וכן על כובאנה אם קבע סעודתו עליהם הרי הוא נוטל ומברך המוציא ו -3 ברכות.
א. מה פרוש קבע עליהם סעודתו? האם הכוונה ל -2 הסעודות או ה -3 הנאכלות מידי יום בזמנים קבועים? והוא מחליט באופן שרירותי מה תהיה הכמות שתאכל ע"י בסעודה זו
ב. במידה ולא קבע עליהם סעודה האם הוא רשאי לאכול כחפצו בלא מידה?
ג. האם אכילת עראי קשורה במישרין או בעקיפין לגבי קביעת סעודה
בתודה מראש
1. אצל רבינו מנהג קובע הלכה:
א. ביה"ד מוסמך להנהיג מנהג לחיזוק התורה וזה מחייב.
ב. בדיני ממונות למנהג יש מקום חשוב בהלכה, כי הוא מבטא הסכמה, והסכם בדיני ממונות מחייב.
ג. כשיש ספק מהי ההלכה, פוק חזי מאי עמא דבר. כי יש להניח שהמנהג הרווח, יסודו בהוראת הלכה.
ד. אם הוכח שהמנהג נוגד הלכה, או עיקרי אמונה, הרמב"ם מבטל אותו.
2.
א. כשאדם מתכוון שאכילת הכובנה או הבורקס, תהא סעודתו, ארוחת בוקר, צהריים, ערב וכיו"ב.
ב. מבחינה עקרונית, כל שלא התכוון שזו תהיה סעודתו, רשאי לאכול כרצונו. אבל מבחינה מעשית, הדבר אינו כן, כי אם אדם אוכל כמות גדולה של כובאנה, באופן שכבר לא יוכל לסעוד את סעודתו הרגילה, הרי אותה אכילה היא סעודתו.
ג. כן. אכילת עראי, אינה בגדר קביעות לסעודה.