שאלות בהלכות על פי רבנו הרמב"ם ומארי קאפח
הגאון הרב רצון ערוסי, שלחתי בעבר שאלה בנושא, אך טרם קיבלתי תשובה, ואני מקוה שכבוד תורתו יוכל לענות לי אחר ששמענו שלא הרגיש טוב. וברוך רופא חולים.
1. ראינו רבני תימן בסרט שמפורסם ביוטיוב, הרב חיים כסאר, הרב יחיא אלשייך, ועוד, שהם נוטלים ידיים, ומשפשפים את הידיים זו בזו. האם זה מותר? כי רבנו כתב להגביה ידיו? על מה הם סומכים?
2. האם מותר להוסיף מים חמים בשבת למיחים או לסיר חמין שהתייבשו המים שבו? שמעתי עצה לשים בתוך הסיר (לפני השבת) שקית מים שמתבשלת עם החמין על הפלטה, ובמידה הצורך, לנקב בה נקב ואז המיים יישפכו ויתערבו בחמין. ומכיון שהשקית בתוך הסיר ובאותה מידת חום, אין בכך בעיה. האם זה אפשרי גם לשיטת רבנו הרמב"ם?
3. שמענו בשיעור כמה פעמים שמותר להאריך את השעון שבת, ובמידת הצורך גם לקצר. אלא שהוראת לקצר היא לתלמידי חכמים יראי ה' ולא לכל אדם מחשש מכשול. ואילו שמענו בהלכה יומית לפני מספר שבועות שאין לקצר את השעון שבת. ורצינו לשאול האם הרב חזר בו מהוראתו או שמש אין לקצר היא הוראה לרבים כפי שציינתי בשם הרב שכשהזכיר זאת בשיעור?
1. לפי עיקר הדין שנתבאר במסכת ידיים, וברבינו ברכות ו, ד, וכן בהל' מקורות, ובמרן שו"ע, או"ח, קנח, שהנוטל לחולין, להבדיל מתרומה, די ברביעית מים אחת לשתי הדיים, ובנטילה אחת, ואין צורך בשתי נטילות, ואפשר שביד אחת שנרטבה במים של אותה רביעית לשפשף ידו השנייה, כדי שהמים יגיעו עד לפרק הזרוע. אולם בגמרא המליצו לתת מלוא חופניים מים, ולכן זקנינו נטלו לידיהם מלוא חפניהם, ושפשו את ידיהם מטעם נקיות וגם דאגו שהמים יגיעו עד לפרק הזרוע, וזה בסדר גמור. אבל נשתרבב גם מנהג קבלי בעניין החפניים שגם הוא השפיע לאופן הנטילה של זקנינו. תוכל להאזין להלכה יומית בעניין זה.
2. אסור, כי עירוי מכלי ראשון י"א ככלי ראשון וי"א ככלי שני. אבל בכל מקרה, הסיר הוא כלי ראשון שהוא על גבי אש. הצעתך - נראית.
3. כי ההוראה לקרב את הכיבוי ע"י השעון.