אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה. שציבור נוהג באדישות או בשתיקה לנוכח חילול ה' שנעשה ע"י אותו כהן. כי אותו כהן לא רק שהוא עובר עבירות של כהנים, בכך שהוא חי עם גויה, שהיא נחשבת מבחינה הלכתית זונה, וכל יום הוא עובר עבירות בכך אלא גם הוא עובר עבירה כלל ישראלית, שהקפידה תורה על חיי אישות עם גויה, שזה מרשם להתבוללות, כי הילדים שייוולדו יהיו גויים. והרי בשבתות אלו כל בית ישראל קראו על קנאתו של פנחס שהרג את זמרי שבא על המדיינית וה' בירך אותו, על שהשיב את חמתו מעל פני ישראל, כי כשציבור אדיש לנוכח מעשה כזה שיש בו חילול ה', עלול הוא להיענש ע"י ה', חלילה. ומן הראוי שתצלמו את פרק שנים עשר מהלכות איסורי ביאה לרבינו, ותתלו צילום זה במקומות בולטים בבית הכנסת, ותפיצו צילומים אלו במנשרים לכל דורש ומבקש. ותעיינו בהערה ו' של מארי שכל גויה היא בבחינת קנאים פוגעים בו. ולא שאני מורה לכם חלילה להכותו, אלא שעליכם לעורר את הציבור לעמוד על משמרת קדושת עמנו וקדושת הכהנים, ונתפלל לה' שיערה רוחו ממרומים, וכל הציבור בתשובה, וכהן זה יחזור בתשובה, ונשמור על קדושת הכהנים ועל קדושת עמנו, ועד אז אין למנותו חלילה כחזן, ולא כש"ץ ציבור כלל ועיקר, וגם לא יקרא בתורה ראשון, ולא יברך ברכת כהנים, עד שישוב בתשובה שלמה.