עיין טור, או"ח, נו, שהביא מנהג פסיעות בקדיש, ועיין ב"י, שם שהביא מנהג פסיעות בעושה שלום של הקדיש. לעומתם, רבינו בסדר התפילה, עמ' תשכ, הביא הקדישים כלי שום פסיעות. וכן כתב שנהגו לומר תתקבל, ובסופו עושה שלום, ולא זכר פסיעות, כלומר שהקדיש בעיקרו בלי התוספת תתקבל, הוא בלי עושה שלום במרומיו וממילא בלי פסיעות. כי רק בתפילה בסיומה כשאומר עושה שלום פוסע, וזה בגלל אופי התפילה, כעבד שנפרד מן המלך. והיום נהגו לפסוע בעושה שלום של הקדיש, כפי שכתב השו"ע, או"ח, נו, ה.