ב"ה שלום עליכם כבוד הרב,
יש בבית מדרשנו בבית שמש ויכוח על הגישה ההלכתית הנכונה לדעת רבינו הרמב"ם בזמננו זה לגבי חלב נוכרי בארצות מערביות כגון ארה"ב. דבר ידוע שכיון שבארצות אלו, יש פיקוח קפדני ע"י הממשלה, שהגוי אינו משתכר בתערובות אסורות, ומקורות חלב טמאות נדירות ויקרות להשגה, הרב משה פיינשטין התיר מוצרי חלב בארצות אלו. פחות ידוע הוא דבר שתלמיד אחד חידש לי: שגם החזון איש (יורה דעה סימן מ"א), בעקבות ה"פרי חדש" (סימן קט"ו) והרדב"ז גם סברו שהאיסור במשנה על חלב נוכרי אין לו את התוקף של "גזרה" (שנגיד עליו "אם בטל הטעם לא בטל הגזרה") כיון שהוא על תנאי שרק חל במקום שבו יש חשש כי גוי משתכר מתערובות כאלו. מי שמתיר, מציין שיש סיבה להתיר גם על בסיס משנה תורה: למרות שרבינו לכאורה מביא "הלכה למעשה" בפרק ג, יג (טו) (הָאוֹכֵל גְּבִנַּת הַגּוֹיִים, אוֹ חָלָב שֶׁחֲלָבוּהוּ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ–מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת), הוא מביא כלל לקראת סוף פרק יז (סוף הל' מ"א): כג (כה) וּמִפְּנֵי מַה אָסְרוּ חֹמֶץ שֵׁכָר שֶׁלַּגּוֹיִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁלִיכִין לְתוֹכוֹ שִׁמְרֵי יַיִן לְפִיכָּךְ הַנִּלְקָח מִן הָאוֹצָר, מֻתָּר. (כו) הַמֻּרְיָס–בִּמְקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכוֹ יַיִן, אָסוּר וְאִם הָיָה הַיַּיִן יָקָר מִן הַמֻּרְיָס, מֻתָּר. וּכְזֶה מוֹרִין בְּכָל דָּבָר שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ שֶׁמֶּא עֵרְבוּ בּוֹ הַגּוֹיִים דָּבָר אָסוּר–שְׁאֵין אָדָם מְעָרֵב הַיָּקָר בְּזוֹל, שֶׁהֲרֵי מַפְסִיד אֲבָל מְעָרֵב הַזּוֹל בַּיָּקָר, כְּדֵי לְהִשְׂתַּכַּר. שוב, חלב גמל וחזיר נדירים ויקרים מאוד בארה"ב (דבר פשוט וידוע לכל, אבל בדקתי). בסופו של דבר, מדובר באיסור דרבנן. האם יש מקום לספק בגישה של הרמב"ם במקומות אלו, כדי להתיר מוצרי חלב נוכריים במקומות אלו? מוצרי חלב כשרים נורא יקרים בארה"ב, ויש תלמידים עניים שם (עם מספר ילדים) שסובלים מאוד מן האיסור – קו"ח אלו שגרים בערים קטנות, רחוק ממרכזי יהדות שם. יש לציין שה -OU סומכת של הרב פיינשטין רק החרדים נמנעים מחלב נוכרי שם. נודה לכם מאוד לדעת: " מה הגישה הנכונה כאן לאלו שהולכים לפי הרמב"ם לדעת הרב? " מה היה דעתו של מאורי יוסף קאפח בנושא, אם הוא ידוע?
תודה רבה מאוד, בברכה והערכה רבה,