למדתי בפירוש המשניות לרמב"ם שכל מקום שכתוב במשנה מקדש הכוונה לירושלים ומדינה הכוונה לשאר ערים חוץ מירושלים. כך כתב הרמב"ם בפירוש המשניות מעשר שני פ"ג מ"ד "פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על הפירות האלו". סוכה פ"ג מ"י "בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש" ר"ה פ"ד מ"א "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה".. וברצוני לשאול האם גם במשנה ברכות פ"ט מ"ז "כל חותם הברכות שהיו במקדש, היו מן העולם משקילקלו המינים, ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרין, מן העולם ועד העולם". וכן בסוטה פ"ז מ"ד "ברכת כוהנים כיצד במדינה אומר אותה שלוש ברכות, ובמקדש, ברכה אחת. במקדש, אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכינוייו. במדינה נושאים כוהנים את ידיהם כנגד כתפותיהן ובמקדש על גבי ראשיהם". האם גם במשנה בסוטה ובברכות הללו הכוונה לירושלים או למקדש ממש. ואם הכוונה אכן למקדש ממש מה פשר החילוק בין סוטה וברכות לסוכה ראש השנה ומעשר שני?
תודה רבה