המסתפק בלולב ושופר
שלום וברכה לכבוד מארי.
א. האם אדם המסופק אם שמע שופר או נענע לולב ביום הראשון של החג שמצוותו מדאורייתא האם כשבא לעשות את המצווה מספק יברך? שהרי הרמב"ם כתב בהל' ק"ש פ"ב הי"ג "ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך" ע"כ.
ב. האם כאשר אדם מסופק ביום השני של ר"ה אם שמע שופר או בחוה"מ אם נענע לולב אינו חייב לעשות כלל את המצווה הואיל וספק דרבנן לקולא?
תודה רבה לכבוד מארי
א. כל מצווה אפילו דאוריתא, שהיה לו ספק אם קיימה, יחזור ויקיימה, אך בלי ברכה. כי ברכות המצוות, ומן הספק אין לברכן. אבל ברכות ק"ש אינן ברכות המצווה, אלא ברכות שבח ואמונה. וגם אם עבר זמן ק"ש, קורא ק"ש כקורא בתורה, ולפי רבינו, גם את הברכות, אף שכבר אין מצוות ק"ש, כי ברכות אלו בפני עצמן, הן המנון של אמונה.
ב. אף שהחולה מדרבנן והוא מסופק אם כבר קיים, ולמעשה הוא פטור, כי ספיקא דרבנן לקולא, אם קל לו לקיימן יעשה זאת.