השגחה ואמונה
שלום עליך מו"ר אולי השאלה קצת כבדת משקל מכדי לענות עליה בשו"ת אינטרנטי או בתשובה של כמה שורות, אך בכל זאת אשמח אם נוכל לקבל התייחסות כלשהי לשאלה עד כמה שאפשר וניתן. מה הגבול בין הבחירה להשגחה לפי רבינו? לדוגמא, מקרה ספציפי שדנו בו, במידה ולאדם, שסה"כ גידל את ילדיו לפי דרכי אבות, יש בן שחס וחלילה יצא לתרבות רעה, האם ניתן לומר שזה "משמיים" או שמא נתלה את הדבר בבחירתו של אותו הבן בלבד? והאם קיימת גישה בראשונים שחולקת על דעת רבינו בתשובה לשאלה הקודמת?תודה רבה!
הילד שיצא לתרבות רעה, אין זה מעשה שמים. ואין סתירה בין בחירה חופשית להשגחה פרטית. ואין בהשגחה הפרטית מצב שבו ה' מנהל את האדם במעשים טובים או חלילה במעשים רעים, אלא יש ואדם נמצא בביבה ובנסיבות שיכול האדם להתעלות בקודש, או להתדרדר, ועליו לבחור בטוב, ועל ההורים להנחות בניהם ובנותיהם לדרך ולסביבה הנכונים.