דילוג לתוכן העיקרי

התנגשות בין 2 מצוות

שאלה

שלום לכבוד הרב,
אביא בן 95, בן העדה התימנית,, כל ימיו עבד את ה', ביה"כ היה מקום מושבו הקבוע. לאחרונה התדרדר מצבו ואינו שולט על צרכיו, יש לו עובדת זרה. הבעיה: אבי מתעקש ללכת לביה"כ למרות מצבו. מבחינת ההלכה אסור לו להכנס במצב כזה, מבחינתי אני מחוייבת לעשות את רצונו. יש לציין:
א. דברנו על ליבו (הרבה מאוד פעמים) ואמרנו לו שאסור לו להכנס לביה"כ במצב כזה, קשה לו לקבל זאת והוא מתעקש ללכת, שכן הוא אומר שאין חייו חיים לולא ביה"כ.
ב. ניסינו לדאוג להחליף לו לפני ההגעה לביה"כ, אך ללא שליטה... שאלתי - האם מותר לי לאסור עליו ללכת ובעצם לא לקחת אותו (הוא תלוי בנו)?
תודה

תשובה

מבחינה עקרונית - אסור לו להיות בשעת תפילה כשהוא עם צואה. מבחינה מעשית - אם אינכם מצליחים לשכנע אותו, יש לקחתו לביהכ"נ, וברגע שיש סימן שעשה צרכיו, יש להוציאו מיד.