לכבוד הרב,
הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ח' אבן העזר סימן י"א פוסק שעולי אתיופיה יהודים ולא צריכים גיור אפילו לחומרא, ומסתמך בעיקר על תשובת הרדב"ז שקבע שיושבי ארץ כוש הם יהודים משבט דן בלי ספק, ועל אחרונים נוספים. השאלה שלי היא, מדוע הגר"ע יוסף הזדקק להסתמך על אחרונים אלה, ולא הספיקה קביעת חז"ל שהבא למקום שאין מכירים אותו ואומר "ישראל אני" נאמן? אם מכח רוב, חזקה וכו' כלומר קיימת חזקה שאדם הטוען שהוא יהודי הוא אכן יהודי מכח רוב. על פי חזקות אלה הגר"ע יוסף בעצמו פסק ביביע אומר חלק ז' על עולי ברית המועצות שהם עקרונית יהודים (בכפוף לסייגים) ומדוע בעולי אתיופיה נזקקים גם לתשובת הרדב"ז? השאלה היא תיאורטית ומיועדת לצורך לימוד והבנת דיני חזקות וקביעת יהדות