שלום כבוד הרב,
1) הרמב"ם טוען בצורה ברורה שלאדם יש בחירה חופשית לחלוטין, וגם בענייני נישואין - שהרי זו מצווה, וה' לא מתערב לאדם בזה. יש לי חבר שנפגש עם 50 נשים ואף אחת לא רצתה אותו, אזי איזה בחירה בדיוק יש לו לקיים את המצווה? זאת ועוד גם הרמב"ם מכיר בכך שיש לאדם מניעות מלקיים את רצון ה', וכפי שכתב בהלכות דעות (פ"ג) ש"אי אפשר שיבין וישתכל בחכמות, והוא חולה או אחד מאבריו כואב". ע"כ. דוגמה נוספת: יש לי חבר אברך, שרצה במשך תקופה ארוכה לרכוש תפילין לפי שיטת הרמב"ם, אך מכיוון שלא היה לו את הממון, הוא לא יכול היה לרכוש את התפילין. וכן על זה הדרך אפשר להביא דוגמאות למכיר לכך שיש מניעות, ועם כל הרצון הטוב - לכאורה אין לו לאדם תמיד "בחירה חופשית" בדבר.
2) הרמב"ם כותב בהלכות תשובה (פ"ו) שאפשר שמונעים מהאדם תשובה מן השמיים, ולא נותנים לו לחזור בתשובה. יש לי חברים בעלי תשובה, ורבים מהם מרגישים קשיים ומניעות בעבודת ה' יתברך. השאלה היא: מה הגדר האובייקטיבי שבו האדם ידע שמונעים ממנו תשובה מן השמים? ואם אכן בעל תשובה מרגיש שגדר זה מתקיים בו, האם זה אומר שהוא צריך להתייאש מהתשובה? ובכלל, האם הרמב"ם מסכים עם העיקרון שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, וחשוב לו להקב"ה כל מאמץ וכל השתדלות שהאדם עושה בעבודת ה'?