לרב שלום,

בנוגע לאבלות על חורבן הבית,
למה בדיוק אנחנו שואפים? על מה האבל הגדול?
התשובה הפשוטה היא בניין הבית, ויש שידייקו ויאמרו בניין חברת צדק ומשפט שתקים מקדש שיעמוד ולא יחרב וכו'. וכמובן אלו יעדים שטחיים, התלויים בתנועות עומק מהותיות יותר וכו'.

אמנם, בכל זאת קשה לי עם יעד לאומי כ"כ ברור ומוגדר. אני מייחל שנגיע ליעד זה בקרוב, וגם משער שכך יהיה. אבל- אז מה נעשה?

נהוג לומר שאחת הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית (החילונית) היא היעדר חזון, כי הציונות (בגדול) הוגשמה, ושימור המצב הקיים (או שיפור כלכלי וכיו"ב) אינו חזון ואידיאולוגיה שיכול להחזיק אומה שלמה. האם זה לא בדיוק מה שיקרה לנו לאחר בניין הבית? אפשר לומר שהתורה כבר פחדה מ'וישמן ישורון ויבעט' וכדומה לאחר שנגיע אל המנוחה והנחלה, אך אני לא מוצא בתורה שום פתרון אמיתי לבעיה זו. בחרדה אני שואל האם לא נכון ליישם כאן את ליבוביץ' (שאמר שהמשיח בהגדרתו יבוא בעתיד, כי אם הוא באמת יבוא בהווה לא נוכל לצפות לו יותר)? אם המקדש יבוא, למה נשאף?

שאלה נוספת שקצת מפריעה לי, היא הצד השני של המטבע- היחס לעבודה זרה. הרמב"ם קושר בין ע"ז לביהמ"ק קשר הדוק, וכן לעוד מצוות. בימינו שאין יצר עבודה זרה- האם לא אבד ערכן של מצוות רבות? האם אנו שואפים לחזרת יצר הרע זה (כפי שהבנתי מאדר היקר עמ' לא)?

תודה רבה