דילוג לתוכן העיקרי

הנאה בטובת הנאה מבשר וחלב

שאלה

לכבוד מהר"ר ערוסי כנהר שלום!
נשאלתי במי שהוא שומר חינם על כלבו שלחברו, וחברו הניח לו שקית של אוכל עבור הכלב שכוללת בשר וחלב מבושלים זה בזה והלכך אסורים בהנאה. אלא שהוא שומר חינם ואין לו מכך כל הנאה ממונית. אמת שאם לא יאכילנו מהאוכל האסור יצטרך לקנות מכספו אוכל מותר אך סוף סוף האוכל האסור אין לו הנאה ממונית ממנו אלא שחברו יחזיק לו טובה שהוא טיפל בכלבו במסירות. ואנו פוסקים שטובת הנאה אינה ממון(הל' אישות ה,ו לכן ישראל שקידש בתרומה אינה מקודשת כי טובת הנאה שיש לו בה שיכול ליתנה לאיזה כהן שירצה- אינה נחשבת לממון. ומאותה סיבה- גנב תרומה מבעלים ישראל אינו משלם להם את הכפל כי אינו נחשב ממונם כי טובת הנאה אינה ממון ראה בהל' גניבה ב,ה)
מאידך, בשור הנסקל שבשרו אסור בהנאה כתב הרמב"ם בהל' מאכ"א ד,כב שאין להאכיל בשרו לא לגוים (ומשמע אפילו בחינם) ולא לכלבים- וסתם כלבים הם כלבי רחוב. ומשמע שאסור למרות שאין מכך כל הנאה ממונית אלא רק החזקת טובה. ומארי שם לא העיר אלא הפנה למי שדן האם דווקא כלבים שבבעלותו או אפילו שלאחרים. ושמא יש כאן דין מיוחד בשור הנסקל ובחמץ(ובחמץ לומד הירושלמי פסחים ב,א לאסור להאכיל החמץ לבהמת הבקר").והשיבותיו לאותו חבר כנ"ל ושבינתיים יש מקום להימנע מכך עד שיתברר לנו בדין ברור יותר ובפרט לאור זאת שהפת"ש ביו"ד סי' צד שם בס"ק ה מביא מחלו' בזה: לפי הרמ"א ומהרש"ל וט"ז יש לאסור תערובת בשר וחלב גם לכלב שאינו שלו, ולפי הרב מקור חיים(החוות יאיר)והגר"א- זו חומרא שנאמרה רק ביחס לחמץ. אודה לרב וענותך תרביני שיטתנו הנראית בזה.
בברכת תזכו לשנים רבות ומועדים טובים,

תשובה

מאחר ומדובר בשומר חנם, והאוכל הוא של בעל הכלב, שנתן לשומר כדי לתת לכלב, עיקר האיסור הוא על בעל הכלב, ואילו השומר עובר על מסייע בידי עובר עבירה.