הפסיקה התלמודית ביחס לפסיקת הדורות

שאלה: 

שלום כבוד הרב

ברצוני לשאול את הרב בעניין הפסיקה התלמודית.
במשך כ-1500 שנים יהודים הכריעו בתלמוד ופעמים אף הוסיפו במקומם גזרות, תקנות ומנהגות.
ישנם פוסקים אשר מנסים בדרכם להתייחס לכלל הפסיקות הללו, ואצל אשכנזים אף מכריעים פעמים רבות באופן המייצג מנעד רחב מהפוסקים (לכתחילה מחמירים כשיטה אחת ובמקרים מסויימים מקלים כאחרת).
שאלתי היא היאך אנו נתייחס לדברים?
אם שיטתנו היא הכרעה כתלמוד (וכמסורתינו), הרי יוצא שאנו מתעלמים מספרייה ענקית של יהודים שעסקו בהלכה.
אני מודע לדבר שאנו מחכים עד יבוא משיח-צדקנו, אך מעניין אותי האם מבחינה רעיונית אנו מעוניינים בהכלת פסיקת כלל הדורות?
ואם כן, האם שיטתנו היא המייצג הכי טוב לצורך הדבר?

בתודה לרב ובברכה רבה,

תשובה: 

אחרי חתימת התלמוד, כל מורה הוראה שוקל עניין הלכתי שבא לפניו, על פי מקורות התלמוד, וגם דעות של פוסקים מעדות שונות, שנאמרו באותו עניין, יבררם על פי מקורות התלמוד.

והדעה שנסמכת במקורות התלמוד, לפי מיטב ידיעתו והבנתו (ומדובר במורה הוראה), יכריע כמותם.

אשר למנהגים, או גזירות או תקנות, שנעשו ע"י בתי דין שונים בקהילות ישראל השונות, אחרי חתימת התלמוד, מחייבות רק את אנשי מקומם.

תאריך: 
05/11/19 ז' חשון התש"פ
x

Audio Playlist