לכבוד הרב שליט"א,
שלום וברכה. רציתי לדעת הסבר רמבמ"י לדברי הגמרא בשבת קיט: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו וכו' מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו ואם לאו מלאך רע אומר וכו'. וראיתי לכבוד תורתו שליט"א מאמר בעלון אור ההליכות שבט התשע"ג שנוגע לדבר, ואולם לא כתב כבוד תורתו שם ביאור מלא לדברי הגמרא, ועל כן רציתי לדעת אם ידוע לכת"ר פירוש רמבמ"י לאגדה זו.
ובכלל ענין השבת, הראשונים מפרשים שהוא מורה על מעשה בראשית וחידוש העולם. ולפי זה יש לשאול למה נצטווינו לשבות ביום השבת שבו שבת הא-ל מכל מלאכתו, והיה נראה יותר נכון לכאורה שיבחר לזה יום ראשון, שהוא יום התחלת הבריאה יש מאין?
בכבוד רב,
א. מלאך טוב - יצר טוב של אותו אדם.
מלאך רע - יצר רע של אותו אדם.
כי ביום השבת ניתן להתעלות רוחנית ואם עשה כן, הרי שיצר הטוב ניצח את יצר הרע.
אולם יום השבת, כשבתון, הוא זמן בטלה, ועלול האדם לריב עם אשתו או בני ביתו על כל שטות, או לשבת ולפטפט פטפוטי הבל, או דיבורים האסורים, ואם עשה כן, יצר הרע ניצח. ולפי המנצח יהיה ההמשך בשבתות הבאות.
ב. המאמר באותו עלון הוא של הרב ד"ר חננאל סרי הי"ו, והוא רמז לפירוש עניין המלאכים בדרכו שלו. ודברי חז"ל באגדה ניתן לפרשם באופנים שונים, והעיקר שאותם פירושים מתאימים למשנתו של רבנו.
