דילוג לתוכן העיקרי

הדלקה או כיבוי אור ביו"ט

שאלה

3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש  מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.

ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?

ג. כמו בשאלה הקודמת מה דין אור שבטעות הודלק ביום טוב ורוצים לכבותו.

 

תשובה

תשובה: א. לענ"ד ההיתר של החיד"א הוא ייחודי למי שנמצא במאסר או במדבר אבל למי שנמצא ביישוב, גם אם הדליק החשמל מעיו"ט ונכבה, אסור להדליק ולכן יסתייע בגוי.

ב. אסור. אבל מותר ע"י גוי. ואם אין ע"י שניים שעשאוה או יחיד ידליק ע"י שינוי.

ג. כיבוי ביו" חמור יותר מהדלקה, ולכן רק בצער גדול ניתן להתיר את הכיבוי ורצוי ע"י גוי.