המשנה במסכת ידיים, פרק ג', הלכה ב' אומרת: כל הפוסל את התרומה, מטמא את הידיים להיות שנייות.  והיד מטמא את חברתה, דברי רבי יהושוע; וחכמים אומרין, אין שני עושה שני.  אמר להן, והלוא כתבי הקודש שניים, מטמאין את הידיים.  אמרו לו, אין דנין דברי תורה מדברי סופרים, ולא דברי סופרים מדברי תורה, ולא דברי סופרים מדברי סופרים. אם כן איך ניתן ללמוד מטלית שאולה לגבי דין מזוזה תוך השוואה בין הדינים החלים על שתי מצוות אלה? מה פירוש "אין דנין מדברי סופרים על דברי סופרים?