עניית אמן לברכה בשידור חי
למה אנחנו פוסלים ענית אמן לברכה הנשמעת בשידור חי למרות שחז"ל לא פסלו את ענית אמן לאחר שהקהל ראה את הנפת הסודר ע"י השמש בבית הכנסת באלכסנדריא?
בבית כנסת באלכנדריה ענו אמן רק אחר ברכות שבח, והברכה יצאה מאדם שחייב בהן, והיה ראוי להן.
לא כן הקול הנשמע מן הרדיו, כבר אינו קול אותנטי של אדם חייב, ולכן הדבר פשוט שאין יוצאים ידי חובה בשמיעה משידור רדיו, בדברים שהם חובה ומצווה.
אבל אם שומע ברכות שבח כיו"ב, אפשר שמותר לענות אמן.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת הבשמים והבדלה
כבוד הרב שלום! יש לי מספר שאלות ביחס לברכת הבשמים:
1. האם מברכים על בשמים שלא עשויים מן הצומח (או החי)?
2. מה ההגדרה של ריח שאין לו מקור?
3. האם ניתן להשתמש בבשמים מכל מין שהוא לברכת הבשמים בהבדלה (נר ריחני, אפטר - שייב וכדו')?
4. האם יש עדיפות לבושם מן הצומח בהבדלה (בהנחה שניתן להשתמש בכל בושם), או שאין בדבר עניין מיוחד?
תודה מראש
נטילת ידיים וקידוש
שלום מארי, האם לשיטתנו (תימן, רמב"ם):
1. ישנה בעיה לנטול בספל של שתייה, או שאפשר לנטול בכל כלי שלם?
2. האם חייבים לאחר הנטילה לנגב דווקא במגבת או בד, או שמספיק שהידיים התייבשו מעצמן?
2. רבינו כתב לעניין מים אחרונים "כל את המלח". האם דווקא אם נגע או חפן אותו ביד, כי לכאורה אם לא, אין חייבים במים אחרונים כלל?
3. מה נחשב לשיטתנו דבר שטיבלו במשקין והיכן מסביר זאת רבנו?
4. אם אוכל לחם ובאופן קבוע מגישים פיצוחים לאחר הארוחה לפני ברכת המזון. האם יכול לסמוך על המוציא להוציא כל מה שבא לפני ברכת המזון כולל הפיצוחים? האם עדיף להביא פיצוחים לאחר ברכת המזון או שאין בעיה כלל?
אכל זית בינוני, האם חייב בברכה אחרונה?
מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
ברכת הדרך
שלום לרב לפי מורנו הרב יוסף קאפח מתי צריך להגיד תפילת הדרך?
תודה
דבר שטיבולו במשקה
שלום ומועדים לשמחה
1.רציתי לדעת מה דעת הרמב"ם בדין דבר שטיבולו במשקה
א. נעילה ידים בברכה כדין הפת ?
ב.דווקא בליל הסדר נוטל עם ברכה אבל בשאר ימות השנה נוטל בלא ברכה או שלא חילק הרמב"ם ונוטל עם ברכה כל ימות השנה ?
[כתבתי זאת כי שמעתי מי שמפרש כך את דברי הרמב"ם]
ברכות השחר
האם חייל בכוננות, או רופא תורן, שנדרש לישון בלילה בבגדיו, יברך בבוקר ברכת מלביש ערומים או שלא יכול לברכה על פי דעת הרמב״ם מפני שלא מתלבש בבגדיו בבוקר?
האם רשאים לברך על ישוב יהודי חדש שנבנה לצידו של ישוב יהודי שחרב?
האם הברכה מצטמצמת רק לבית של יהודי מוכר שחרב כפי שהובא מעשה בתלמוד, שאז הכאב גדול יותר?
האם הברכה: "מציב גבול אלמנה" מתייחסת רק למצב בו משקמים הבתים החרבים ולא בנסיבות שבונים ישוב לצד החרבות?
לשם מה תקנו חכמי ישראל ברכות על בניינה של א"י בברכת המזון וב"שבע ברכות"?