לשון הרמבם

שלום כבוד הרב.
1. מה מעמדו של הרגש בחיינו לדעת רבנו מול מעמדו של השכל? האם צריך האדם להשתיק כמה שאפשר את הרגש ולשדרג כמה שיותר את השכל? או שמא יש לרגש גם מקום נכבד לשיטת רבנו.
2. האם ראוי וצריך להחליף את קשר הרצועה של תפילין של יד לשיטת רבנו או שאפשר להשאיר את הקשר כשיטת רש"י? והאם קשר רשי מעכב?
3. האם אפשר להטיל תכלת של ימינו בטלית קטן מכיוון שאין יוצאים בה ידי חובה לשיטת רבנו?

בתודה רבה לכבוד תורתו.

לק"י

שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.

מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו

בברכה

שלום וברכה.
האם טבילת כלים לפי רמב"ם היא מדרבנן או מדברי סופרים? בהלכות מאכלות אסורות משמע שמדובר בדברי סופרים ואם זה מדברי סופרים יש לברך על טבילה זו כמו שמברכים על כל מה שמחוייב מדברי סופרים [שבת פרק ה' והלכות ברכות פרק יא']
אם כן מדוע יש הנוהגים לא לברך ולומר שזו היא דעת רמב"ם שאיננה מחוורת לי כלל מתוך עיון בהלכות הרלוונטיות.
תודה רבה.