פנויה
שלום מורי,
בפרק כא' הלכה א' בהלכות איסורי ביאה רבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' ובפרק כב' הלכה ג' הוא שונה 'כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה ואע"פ שאינה ערוה בכלל ייחוד עריות היא' אז אם פנויה אינה ערוה האם זה אומר שבפרק כא' הלכה א' כשרבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' הוא אינו מתייחס לפנויה? ואם כן, האם לא היה צריך רבינו לציין זאת כפי שציין זאת בדיני ייחוד שהיא בכלל עריות?
'ב. האם בפרק כא' הלכה א' רבינו שונה שני לאויים או לאו אחד? ('לבלתי עשות'... ו'לא תקרבו)
תודה לך מורי.
1. בפרק כא, א, רבנו מתייחס לכל העריות, גם פנויה, כגון אחות רווקה, בת רווקה, דודה רחוקה וכיו"ב, ויש בכולן גדר לא תקרבו לגלות ערווה. ובפרק כב, ד, מתייחס רבינו לפנויה שאינה ערווה, שרשאי לחיות עמה חיי אישות, ע"י חופה וקידושין, שכללו אותה, כשהיא פנויה.
2. כלל "ערוה" לעניין איסור ייחוד.