היחס לגר ולגוי
1 אם נפגש עם גוי ביום אידו. האם לברך ברכת חג שמח?
2 מדוע אנו מחויבים לשמור על הגר כמו את היתום והאלמנה ?
3 לגבי דין אמירה לגוי בשבת:
האם הבנתי נכון מהשיעור של כבוד הרב בנושא, כי לגבי מלאכות מדאורייתא אין לומר לגוי בשום פנים וכן אין לרמוז גם כשיש צורך גדול ולצורך מצווה?
ומלאכות מדרבנן, כשיש צורך גדול כגון שבת חתן וכו' או לצורך מצווה כגון עונג שבת אפילו לאדם יחיד או זוג, ניתן לומר לגוי או לרמוז?
1 אין לברכו ביום אידו בברכת חג שמח
2 הגר בדרך כלל נפשו שפלה, כמו היתום והאלמנה, כי הוא מרגיש זרות, ולכן טוב שנהיה בעלי חמלה ונכילו, כי בכך נהיה מלאכיים ועם קודש.
3 אמירה לגוי במלאכות דאוריתא אסורה מדרבנן, ומתירים דבר כזה לצורך חולה, אפילו שאין בו סכנה. אבל לא לבריאים, או רק מצטערים, אבל אמירה לגוי באיסור דרבנן, מאחר ומדובר בתרי דרבנן, מתירים רק לצורך רבים, אלא לצורך מצווה, או לצרכים גדולים וכיו"ב.
תכנים לקריאה נוספת
הפעלת תנור ע"י יהודי
שלום רב, לשיטת הרמב"ם,
1. האם מספיק שיהודי מפעיל את התנור וגוי ישמעאלי עושה את שאר העבודה או שצריך היהודי לעשות את כל הפעולה בעצמו מתחילה ועד סוף?
2. האם יש הבדל בין פת לשאר דברים, כגון, עוף בגריל מסתובב, בורקס, וכ"ו?
3. על מה/מי יש לסמוך בבתי מלון, הן בחול והן בשבת?
תודה מראש לרב, הי"ו.
תרומה מגוי
שלום מו"ר.
אשתי גיורת, ואחיה (שהינו גוי) מעוניין לתרום כסף להנצחת גיסתו (גויה ג"כ), שישמש להוצאת עלון לשבת שאנו מוציאים מידי שבוע.
ברצוננו לשאול, האם מותר לקחת תרומה זו?
במידה ולא, כיצד נוכל לעשות כדי לא לפגוע בהם?
בברכה.
ע״ז
אני לומד יוונית באוניברסיטה
וחייב לקנות ספר איפה שיש הרבה ציטוטים מברית החדשה
האם אני יכול לקנות ספר כזה
גיור - המשך לתשובתך
כבוד הרב השלום והברכה במכתב ששלחתי אליך לפני חודשיים לערך, גוללתי סיפור של אישה (כיום בת 26) שנולדה לאב בן משפחת כהן, אך לאם שנולדה נוצריה. האם עצמה התגיירה בגיור רפורמי, לפני חתונתה, גיור שאין לו משמעות. כשהגיעו בנותיה לגיל 3, ובתוכן האישה הנידונה, האם גיירה את הבנות גיור אורתודוקסי המוכר גם על בית הדין הרבני בארץ - ישראל (המסמכים נבדקו על ידי מכון "עיתים") בתשובתך אלי, כתבת שכיוון שהילדה השתייכה לאחר הגיור לעדה הקונסרבטיבית אין שום משמעות לגיור שלה. שאלותיי הן פשוטות. הילדה עצמה גדלה בבית יהודי לכל דבר. דא עקא, שהרוח הקלוקלת ששרתה הייתה הרוח הקונסרבטיבית.
לשיטת הרמב"ם, האם רשאי גר לברך: "שלא עשני גוי"?
האם ברכה זו משקפת את העובדות והרי הוא נולד גוי או יברך "שעשני גר" ?
הגרות הינה פרי החלטה של הגר ולא שייכת לעשייה וא"כ יברך אולי "שעשני יהודי"?
כיצד באה לידי ביטוי שיטתו של הרמב"ם בתשובתו לעובדיה הגר בנושא הברכות והתפילות?
שם ה
בעברית זמננו מקובל לומר וואללה מברור שערכתי מסתבר שזו לשון שבועה בה'. שאלותי: האם זה אכן בך? אם כן האם יש להימנע מאיזכור מילה זו?
בתודה דוד בן שלום קאפח