לשאלת השואל היקר 

להבנתך כי יש סתירה כביכול בדברי רבינו, מצד א' שכתב שיאכל בחברת ת"ח שילמד וידבק במעשיהם, ומצד שני על הת"ח עצמו יש איסור מלאכול בחברת עמי ארצות. 

תשובה ראשית אולי זה נראה או נדמה כסתירה, כי למעשה שתי ההלכות שונות וכ"א מלמדת דבר לעצמה. כלומר בראשונה  היא הוראה על היחיד בכל מצב ומעלתו עליו ליהיות מוקרן מהת"ח וילמד ממנו להשלים אישיותו, כך שאין אנו מדברים ספיציפית על אדם שהוא מוגדר עם הארץ בהלכה, אלא בכל אדם שהוא בבחינת תלמיד המעוניין לשבת בחברת תלמיד חכם בכדי לעלות "כיתה" באישיותו. 

ולהגדרת "עם הארץ" היה מן הנכון לעמוד ולהבהירך, רק אסתפק לע"ע בהפניה לדברי רבינו, הלכות עדות פרק יא, הלכה א:

מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - הרי זה בחזקת רשע ופסול לעדות מדבריהם, שכל מי שירד עד כך חזקה שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו.
הלכה ב
לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ ואין מקבלין ממנו עדות אלא אם כן הוחזק שהוא עוסק במצות ובגמילות חסדים ונוהג בדרכי הישרים ויש בו דרך ארץ מקבלין עדותו אף על פי שהוא עם הארץ ואינו לא במקרא ולא במשנה.
הלכה ג
נמצאת אומר כל תלמיד חכם בחזקת כשר עד שיפסל, כל עם הארץ בחזקת שהוא פסול עד שיוחזק שהוא הולך בדרכי הישרים.
הלכה ד
וכל מי שיקבל עדות עם הארץ טרם שתהיה לו חזקה זו או קודם שיבואו עדים ויעידו שהוא נוהג במצות ובדרך ארץ הרי זה הדיוט ועתיד ליתן את הדין שהרי מאבד ממונן של ישראל על פי רשעים.
הלכה ה
וכן הבזויין פסולין לעדות מדבריהם והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם וכגון אלו שהולכין ערומים בשוק בעת שהן עוסקין במלאכה מנוולת וכיוצא באלו שאין מקפידין על הבושת, שכל אלו חשובין ככלב ואין מקפידין על עדות שקר, ומכלל אלו האוכלין צדקה של גויים בפרהסיא אף על פי שאפשר להן שיזונו בצנעה מבזים עצמן ואינן חוששין - כל אלו פסולין מדבריהם.

בהלכה השנייה - המדובר על אזהרת חברת התלמיד חכם, בו הת"ח חייב להיות מורם מעם, הנהגותיו שונות מכלל העם, בשביל שישמור על רמתו הרוחנית-הערכית על אישיותו, ובנוסף ידרום לזילות תואר הת"ח שבו שכבר יזלזלו באופן כללי בו ובשכמותו. כדוגמא קיצונית תאר לעצמך שת"ח משתתף בשביל "לשתות קצת" אבל בפאבים, האם זה מקומו, מה מעשיו בכלל שם, האם לא יושפע לרעה באישיותו וחלילה ימעד באישיותו מבלי משים,נמצא שיותר משהת"ח צריך שיהא דוגמא מופתית לשלימות ומקרין לחיוב על החברה, הוא מוקרן לרעה ומושפע מהחברה השלילית, ועל כיוצא בזה אמר נעים זמ"י אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.