שימוש בתלמיד חכמים
שלום וברכה
הרמב"ם בפה''מ אבות א,יב כתב שאסור להשתמש בתלמיד חכמים. אבל לא ראיתי שפסק כך במשנה תורה. זו הלכה מחייבת? יש לה גדרים?
על המילים "ודישתמש בתגא חלף", כתב הרמב"ם בפה"מ: "ונאמר בו על דרך הסימן: תלמיד גברא אחרינא, כלומר שאין מותר לו להשתמש בתלמיד חכמים אלא אם כן הוא תלמידו".
שאלתך שאלה טובה, שאכן לא מצאנו מפורש שרבינו פסק כזאת להלכה בחיבור, ועצ"ע בדבר.
אולם, תשובה חלקית, שאף שלא התנסח במפורש בלשון זו, נראה שכלל האיסור נכלל או בכך שפסק שאסור לבזות תלמיד חכם וחייב עליו נידוי ראה בפ"ו מת"ת, ואם על ביזוי בדברים החמירו לא כ"ש במעשים. או כמו שפסק בכמה מקומות כגון בהשבת אבידה או מצות פריקה וכיו"ב שפטרו זקן ואינה לפי כבודו, עיין בגזילה ואבידה פי"א הי"ג, ו
וברוצח ושמיה"נ פי"ג ה"ג.
ובגדריה רבים אמרו שלא לנהוג בו זלזול במלאכה שיש בה בזיון. וראה שאפילו למנהג הנוהגים שהלויים נוטלים ידי הכהנים כמובא בשו"ע, כבר נחלקו האם ת"ח לוי יטול לכהן ע"ה, והיו דעות לכאן ולכאן, בכל זאת רבים מהאחרונים כתבו שגם במקרה זה שאולי יש בו סרך מצוה, לא מצוה מה"ת ולא מדרבנן, מדברי הזהר-קבלי, עכ"ז הזהר עצמו מחמיר בשמירת כבוד הת"ח שלא יטול, ושב וא"ת עדיף.