דילוג לתוכן העיקרי

סיטואציה

שאלה

שלום לרב צפניה היקר,
היה לי בשבת מצב כזה שהיתה סעודה שלישית בבית הכנסת והביאו דגים עם רוטב וחיממו על הפלטה ואני לא היה לי נעים לא לאכול כי זה היה בחור שאני מכיר שהכין אז אכלתי אע"פ שאצלנו בבית כבר לא מחממים בשבת על הפלטה אלא רק אם זה מערב שבת או במצב שהפלטה מכובת ואז מניחים תבשיל יבש שבושל כל צרכו והפלטה נדלקת בחזרה. אבל לעניינו... נהגתי כך בגלל בושה ולא רציתי לפגוע.. מה גם שהנחתי שהתבשיל אינו נאסר בשל כך וכן שזה לא אני שהנחתי על הפלטה.. חוץ מזה היה גם רוטב אבל לא אכלתי ממנו.
כיצד היה נכון לנהוג הרב? מה נכון לעשות במצבים כאלו? האם עשיתי דבר שאינו נכון, האם זה בעצם איסור? לדעתי הוא היה נעלב ממני
תודה לרב!
אשמח להיות בקשר עם הרב כי אני רוצה מורה הוראה שאוכל לשאול אותו שאלות לפי מנהגנו!

תשובה

לשואל היקר 

בענינך ההשאלה האם ליהנות ממעשה שבת, אמנם יש לנו כללים בין שוגג למזיד בין איסור דאוריתא או דרבנן. 

בכל מקרה אגלה את אזנך כי כבר פסק הרב עובדיה כי אם לדוגמא לספרדי אסור בהנחת מים חמימים על הפלטה משום שלדעת מרן יש בישול אחר בישול בלח, ואם יבוא אשכנזי ויניח הרי מותר לו לשיטתם, נמצא שגם הספרדי לא רק שיכול ליהנות אלא אפילו לבקש מהאשכנזי כביכול כגוי שבת לומר לו תחמם לי והדבר מותר, כי במקרה שיש מחלוקת הפוסקים מותר למחמיר לסמוך על מעשה המיקל. 

מעבר למחשבתך הטובה לא לפגוע בחברך, נראים הדברים שכיון ולשיטת מארי האיסור בכה"ג הוא לא איסור דאוריתא אלא דרבנן משום מחזי כמבשל או עובדין דחול, ולדעת הרב עובדיה ומי שסומך עליו מותר להניח אפילו לכתחילה על פלטה תבשיל יבש או דג ומעט רוטב כתבשיל יבש, בודאי יש על מה לסמוך במקרה זה אחר מעשה ומותר התבשיל.  כי כאמור בכל דבר שיש בו מחלוקת הפוסקים והשיטות אין מקום לאסור מעשה שבת.