דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות

שאלה
1. באלו נסיבות הבן אומר על אביו "הריני כפרת משכבו" והאם יש תועלת מעשית לאבא או לבן.
2. בעניין ברירה בשבת.מה ההגדרה של "ניכר מקומו" ועד איזה גודל נחשב ניכר מקומו כגון ספרים/תפוחים/סכו"ם ועוד.
3 בשו"ת מהדורת בלאו, סימן רמד, רבנו התייחס לתספורת ובתשובתו הוסיף "...לפי שלא נאסר אלא השחתה של תער ולא צווינו לגדל הצעדים, כמו שחושב ההמון,...". האם בתשובתו זו רבנו מביע התנגדות לגידול "סימנים" כי לדעתו זה נובע מאי הבנה של איסור התספורת?
אדם בכדי לא להפריש חומש סיכם עם חברו שיתן לו את כל הפירות במתנה. לאחר שחברו יפדה את הפירות בלא חומש יחזיר לבעלים המקורי במתנה והבעלים יפצה אותו בפירות/כסף. מה הדין ?
 
 
תשובה

1 כשאב נפטר או אם, הבן או הבת, במשך שנה מאז הפטירה, אומר כל אימת שהוא מזכיר את אביו או את אמו, הנני כפרת משכבו/ה. לפי המקובלים, אכן אמירה זו מיקלה על דין ההורים. לפי הרמב"ם, אמירה זו צריכה לצרוב בתודעת הבן או הבת, את דאגתם לאב או לאם, גם לאחר מותם, שהרי חייבים בכיבוד אב ואם, גם לאחר המוות.

2 כל תערובת שניתן בקלות לזהות את המין החריג, פסולת, ונטילתו, אינה כרוכה במיון. אין זה גדר בורר, אפילו עצם קוצי של דג, שמבצבץ מבשר הדג, ניתן לשלפו כי מקומו ניכר.

3 רבינו לא אסר, ומארי הוכיח שיש מצווה בדבר ומנהג קדוש וקדום הוא לגדל סימנים.

4 בנסיבות כאלה, זו הערמה, ואסור.