נפילת אפיים במנחה
אנחנו בית כנסת באלאדי- רגילים להתפלל מנחה וערבית "סמוכות" לפעמים אנחנו מסיימים מנחה לפני השקיעה.
האם נהוג לומר נפילת אפיים לאחר מנחה במקרה כזה?
תודה
לגבי תרגום גדול ע'י קטן האם כאשר הגדול מוחל על כבודו אז הוא יכול לתרגם לקטן?
אכן רתב רבנו, תפילה, יב, יא, שאין כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן, ולכן גדול יכול למחול, כמו שרב שימש כמותרגמן לרב שילא, שהיה פחות גדול מרב, גמרא, סוטה.
אבל הר"ן כתב שאין גדול מתרגם לקריאת הקטן, בגלל כבוד הציבור, ולכאורה, אין הציבור רשאי למחול על כבודו,
אבל מצאנו בתוספתא מגילה, שציבור שאין יודעים לקרוא בתורה, רק אחד, אותו יודע לקרוא הוא קורא בתורה, שבע פעמים, אף שזו בושה לציבור, ולא יאמרו שיוזמנו לתורה לברך והאחד קורא כמנהג האשכנזים והספרדים בימינו.
כי מוטב שהציבור יתבייש ובכך יזדרזו לתקן המצב, וידאגו שידעו לקרוא בתורה.
אנחנו בית כנסת באלאדי- רגילים להתפלל מנחה וערבית "סמוכות" לפעמים אנחנו מסיימים מנחה לפני השקיעה.
האם נהוג לומר נפילת אפיים לאחר מנחה במקרה כזה?
תודה
1. מה לגבי התוספת בסידורים אחרי הברכה הי"ט, "אלהי. נצר לשוני מרע וגומר"
2. בסיום 3 התפילות :
עלינו לשבח ועל כן..
1) מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פוסק ביביע אומר (חלק ד), שמותר לבקש מהנפטר שיליץ טוב בעדנו (וככה ראיתי גם בסרטון שבו נפגשת עם הרב עובדיה, ושם הוא אמר/ביקש שהנפטר, כלומר מהרב קאפח זצ"ל, שיתפלל לפני הקב"ה על משפחתו היקרה וכו'). שאלתי היא, היות ומכיוון שמקובל היום לבקש על קברי צדיקים שהצדיק יליץ טוב בעדנו ויתפלל עלינו לפני הקב"ה וכו', איך זה מתיישב עם עיקר האמונה החמישי של הרמב"ם שאסור לעשות אמצעי בינינו לבין הקב"ה?
לכ` הרב רצון ערוסי שלום רב
ברוך ה` זכיתי להיתארח בראש השנה בקרית אונו והתפללתי בבית הכנסת יד הרמב`ם ביחד עם כב` הר` וראיתי שבשחרית ובמוסף נוהגים להתפלל תפילה אחת [ללא לחש וחזרה] שאלתי היא מה הוא מקור המינהג כי ידוע לי שלא כל התימנים [בלאדי] נוהגים כך
עוד רציתי להודות לרב על דברי החיזוק ביום שני של החג
לפני התקיעות חזקת אצלי את גאות היחידה מאוד. היתי זקוק בדיוק למילים שאמרת.
תיכתבו בספר חיים ובספר הזכרון
תודה ב.צברי
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לשבת כשהחזן מתחיל קדיש, או שמא יש להמתין עד שהוא מגיע ליתברך?
בספר הכוזרי (מהד' שילת, מאמר שלישי פס' יט) החבר משיב לשאלת הכוזרי אודות חשיבותה של התפילה במניין לעומת תפילת היחיד.
הוא נוקט שם בהמשך בלשון מעט מוזרה, וז"ל: "ומתנאי התפילה הנענית שתהיה במה שיועלים לעולם ולא יזיק לו בשום פנים"
האם יש "תנאים" לתפילה המתקבלת? מניין לנו לדעת מהם חשבונותיו של הקב"ה ומתי הוא נענה לתפילתנו או לא?
מניין החבר למד את הדבר הנ"ל?
בתודה מראש
שלום לכבוד הרב,
1. כשהציבור מתפלל תפילת עמידה אחת (ללא חזרת הש"צ), בנוסח בלאדי, בו הש"צ אומר את כל התפילה לבדו ובקול רם (עד ל"יהי רצון" הראשון), מה על היחיד לומר בעת הגיע הש"צ לברכת "מודים": האם עליו לומר "מודים" רגיל עם החזן (כמובן בלחש) או "מודים דרבנן"?
2. האם יש עניין להחליף שליח ציבור לתפילת מוסף של ראש חודש, או שמא שליח הציבור שהתפלל שחרית יכול להמשיך ולהתפלל גם את תפילת המוסף? 3 האם אבל יכול להתפלל תפילת מוסף של ר"ח, והאם יש הבדל בין אבל על אביו /אימו לבין שאר קרוביו לעניין זה? יישר כח!