השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי במדע של אריסטו
שלום,
סליחה על העברית שלי, אני אנגלי וגר בלונדון. למידתי קצת את יד החזקה של הרמב"ם לעכשיו פניתי והתחלתי ללמוד את מורה נבוכים.
אבל יש לי שאלה. נראה שכל השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי בהבנת היווני ואריסטו של הבריאה. ו לגבי קשור באופן הדוק להראייה של הרמב״ם שיש שם מוציא ראשון שהוא ממציא את כל מנמצא וכו'. וזה גם גורם לעצם הרוחניות וה"דביקות" של הרמב״ם, שהעיקר של בן אדם זה השכל ורק עם זה יכול להתבונן ולהגיע, עם המחשבות הנכונות לאהבת ה' ולעוה"ב...
האם השיטות של הרמב״ם לגבי כל זה עדיין רלוונטי? האם יש לך עוד מקורות שעוסקים בנושא הזה?
תודה רבה!
השקפת העולם של רבנו אינה תלויה במבנה היווני ואריסטו של הבריאה, אלא השקפתו של רבנו היא שהתורה והמצוות ניתנו לנו כדי להכשיר את אישיותנו, שנהיה בעלי מידות טובות, כי ה' בראנו בצלמו, ועלינו לעצב את אישיותנו.
מאחר וה' בראנו בצלמו, ולאחר שהכשרנו את אישיותנו להיות בעלי מידות טובות, עלינו להשכיל ולדעת את ה' אלוקינו, את עצם מציאותו ואת מידותיו, כדי שנתדמה לו, בבחינת דע את אלוקי אביך ועבדהו, ולדבקה בו, מה הוא רחום אף אתה רחום, וידיעת ה' תיעשה ע"י לימוד הבריאה, לפי כל המדעים המעודכנים, שיטת אריסטו היא רק דוגמה, ולא השיטה הבלעדית.
תכנים לקריאה נוספת
נפטר השוכר במהלך תקופת השכירות, האם נפקע הסכם השכירות או היורשים "נכנסים לנעלי השוכר"?
השאיל לזמן קצוב, האם זכאי לדרוש החזרת הנכס המושאל לפני תום זמן ואפילו מן היורשים אם נפטר השואל?
האם ניתן ללמוד ק"ו לשוכר אשר שילם עבור זכות קניינית זו? האם יורשים חייבים לפרוע חובות אביהם כשאין בעזבון כסף שיספיק למטרה זו?
אם בקשו היורשים מהמשכיר להקפיא זמנית תשלומי השכירות, האם יתחייבו בנזקים העלולים להיגרם למשכיר?
דרכי הפסיקה בימינו ע"פ הרמב"ם
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
אב ששני בניו מתו מחמת מילה, האם פטור מלמול הבן השלישי שנולד מאשתו מנישואין שניים?
בגמרא נזכר הדין לגבי אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, האם ניתן ללמוד שהוא הדין לגבי האיש היות וחוששים לסכן הבן השלישי?
אגרת הרמב"ם לחכמי קהל מארשילייא
האגרת הנ"ל בענין אסטרולוגיה מופיעה בשם אגרת לכמי קהל עיר מארשילייא, אך גם מצאתי שנקראת אגרת חכמי מונפלייה (כך היא נקראת בשיחות לייבוביץ ותלמידים חברים על טעמי המצוות עמ` 300).
האם הרב יודע לאן נשלחה האגרת:
Marseilles
Montpellier
והאם יש ויכוח בענין (אן שמא זה טעות דפוס בחלק מהספרים ?
תודה
אלן דיטש
קיבוץ בית רימון
ברית מילה שחלה ביום תענית אסתר שהוקדמה, האם רשאים בעלי השמחה לסעוד באותו ארוע?
אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?
האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?
ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?