לשואל היקר
בדבר תפילת רבי נחוניה בן הקנה פשוט לפי התלמוד ורבנו הרמב"ם וכל פשט לשון הראשונים שתפילה זו נאמרה בכניסתו לבית מדרש כשהוא לומד בכינופיא בדרך כלל שהרי בנוסחתה נאמר כבר בגמ': ואל ישמחו בי חבירי, ולא יכשלו ואשמח בהם, ומכאן מוכח שהיא לא נועדה ללומד היחיד. וכן היתה דעת מארי ראה ברכת משה פ"י סעי' עא. אולם ראה במשנה ברורה סי' קי ס"ק לז שיש לאומרה גם כשלומד ביחידות, וראה שם בכף החיים-סופר שביחיד ישמיט ולא יכשלו חבירי וכו',. ולמעשה מי שרוצה לאומרה ביחידות אין בה בעיה כי בה אין חתימה, וכבר כתב המאירי בברכות כח ע"ב: שאדם צריך לחדש תפלה על כל דבר שהוא רואה בעצמו שהוא צריך בו לעזר א-להי' ואז יתמיד מחשבתו בעבודת השם באין פירוד ואמר על זה החכם שהיה מתפלל בכניסתו לבית המדרש שלא תארע לו תקלה על ידי הוראתו וביציאתו היה נותן הודאה למי ששם חלקו בגורלן של תלמידי חכמים. אולם ברור שחובה לאומרן כמ"ש רבינו בפיהמ"ש רק כשנכנס לבית המדרש כאמור.