אמן
שלום כבוד הרב ברצוני לשאול מהי אמן יתומה. האם כשמברכים אותי ואני אומרת "אמן אמן אמן אמן" זה נקרא אמן לבטלה? האם כשאני מברכת מישהו ואומרת בעצמי אמן זה נקרא לבטלה?
תודה
דגני בוקר, שברכתם מזונות, אם אוכלים אותם עם חלב החלב טפל לדגנים ומברכים מזונות? ואם בסוף נשאר מעט דגנים ביחס לחלב ושותים אותם יחד, האם צריך לברך שהכל בסוף על החלב או שהוא עדיין טפל לדגנים?
אכן כן. כשאוכלים דגני בוקר טבולים בחלב, הדגנים עיקר והחלב טפל, וברכת הדגנים פוטרת את החלב.
אבל שארית החלב, בלי הדגנים, אם אתה שותה אותו, מברך על החלב, כמו כל תערובת, שמפרידים את חלקי התערובת, שמברכים על כל חלק מן התערובת את ברכתו.
שלום כבוד הרב ברצוני לשאול מהי אמן יתומה. האם כשמברכים אותי ואני אומרת "אמן אמן אמן אמן" זה נקרא אמן לבטלה? האם כשאני מברכת מישהו ואומרת בעצמי אמן זה נקרא לבטלה?
תודה
האם לשיטתנו בקביעת סעודה על כובאנה הברכה היא המוציא?
ואם כן,
האם בשבת אני יכול לבצוע על הכובאנה (כשהיא שלמה) בצירוף פיתה?
לק"י, שלום לכבוד הרב,
1. רבינו כתב בהלכות תפילה פרק ז' הלכה ט"ז לגבי שבת "וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו, ומעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו".
א. האם הכוונה היא שלגבי אותו הפרי יכול לחזור ולברך?
ב. אם אדם לא אכל כשיעור ולכן לא התחייב ברכה אחרונה, האם יכול לכוון בברכה ראשונה דווקא על פרי מסויים, ולחזור ולברך על פרי אחר מבלי לברך ברכה אחרונה (כאשר כל הפירות מצויין לפניו?
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבנו פסק בהלכות ברכות, פרק ג', הלכה קטנה ט': "... וְכֵן עִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ בִּדְבַשׁ אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּחָלָב, אוֹ שֶׁעֵרַב בָּהּ מִינֵי תְּבָלִין וַאֲפָיָהּ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין–אַף עַל פִּי שְׁהִיא פַּת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאִם קָבַע סְעוֹדָתוֹ עָלֶיהָ, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא...." ראיתי בספר "ברכת משה" שנפסק שעל פיצה מברכים "המוציא" ואינני מצליח להבין מה מקור הפסיקה הזו כי לא משתמע כן מדברי רבנו לעיל. אודה להתייחסות מארי לשאלה זו. בברכת חודש טוב, אליעזר
מדוע יש לברך על גידולים הידרופוניים המנותקים מהאדמה את ברכתם הראויה להם ומה הם שונים מפטריות וכפי שפסק הרב עובדיה ע"ה לברך עליהם שהכל?
כיצד פרשו חכמי אשכנז הראשונים את דברי הגמ': "תכף לנטילה ברכה"?
אלו פעולות אסורות בין נט"י ל"המוציא" משום הסחת דעת המהווה הפסק?
האם ישנה פגיעה בהלכות דרך ארץ כאשר חוששים להפסק מדיבור ונגשים לבצוע הפת ביחיד?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו אשתי ואני עברנו תאונה קשה לפני כשבוע. אשתי היתה בחודש השמיני להריונה, נותחה, והעובר נפטר לאחר זמן קצר. ע"פ דברי מד"א, העובדה שנשארנו בחיים היא נס היוצא מגדר הטבע. שאלותינו הן:
1. האם אני צריך לברך הגומל?
2. האם אשתי צריכה לברך הגומל (שנצלה מהתאונה)?
3. האם יש לברך שעשה לי נס כל פעם שעוברים במקום התאונה, או רק לאחר שלשים יום שלא עברנו שם? אודה לכה"ר אם ישיב לי בזה ותהי משכורתו שלימה מן השמים.
שלום ברכה מארי אנא ענני 1- היה ואדם הוסיף בחתימת הברכה שלא מענין הברכה. יצא? 2- מצווה לרוץ לבית המדרש. אך הרמב"ם אמר לא לנהוג כמשוגעים אשר רצים ברשות הרבים! 3- האם כל דיבור על אדם אחר זה רכילות, ואסור? מה מותר?
תודה
האם דינה של ברכת "שהחיינו" כברכת המצווה שאינו רשאי לחזור ולברך לאחר שנעשתה המצווה?
היש פרק זמן מוגדר לאותן ברכות שרשאי לחזור ולברך למרות שנעשתה המצווה?
האם חובת הרואה נרות חנוכה לברך "שהחיינו" למרות שלא הדליק, מורה שטווח הזמן שלה אינו צמוד בהכרח לרגע קיום המצווה?
הנותן בפיו תבלין כגון זַנְגְּבִיל, הל וציפורן בצורתם השלמה (לא אבקה) בשביל רפואה טעם טוב או ריח טוב בפה - האם צריך לברך?
שלום לכבוד הרב,
הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד, מהם המנהגים השונים (אשכנזים, ספרדים ותימנים) בנושא של ברכת המזון במקום שבו לא אכלו לחם, אמנם "קבעו סעודה". מהי ההגדרה, לפי כל אחד מן המנהגים לקביעות סעודה, ומתי מברכים ברכת המזון גם בלי לאכול לחם?
תודה רבה ושנה טובה.