על צנימים יש לברך המוציא וברכת המזון ונט"י. גם אם אינו קובע סעודה עליהם.
כי לפי רבינו, צנימים אינם בגר פת הבאה בכיסנין.
כי לפי רבנו, פת הבאה בכיסנין, היא פתח שהיא כמו כיסים, בורקס וכיו"ב, אלה מברכים עליהם מזונות, אלא אם קבע עליהם סעודה, מברכים המוציא.
אולם לפי השו"ע, שפת הבאה בכיסנין היא גם פת שאכילתה ע"י כסיסה, בשל קשיחותה של אותה פת, כמו המצות הקשיחות.
אבל המצות הן קשיחות מעצם ייצורן ואפייתן.
לא כן הצנימים, הם היו פרוסות לחם רגילות ואח"כ הקשיחו אותם, והרי גם לפי השו"ע, אם פותתים את הפיתה לחתיכות קטנות, ומבשלים אותם עם מרק, "פתות", מברכים המוציא, אם יש כזית בכל פתית. וצורת הפת ניכרת, למרות שעברה תהליך של בישול, כי לפני הבישול כבר היה שם של פת על אותם פתיתים.