לשואל היקר
מועדים לשמחה
זמן לסעודת סיום מסכת ובחול המועד
בדבר שאלתך שעקב תקופת הקורונה נבצר ממך לעשות סעודת סיום מסכת ואם ניתן לעשותה בחול המועד
תשוב מנהג סיום מסכת עם תפילת הדרן ובפרסומי ניסא, ויותר בסעודה הוא מנהג יפה שמקורו אצל חכמי אשכנז הקדמונים וכמובא ברמ"א בכמה מקומות. אולם חכמי תימן לא נהגו בו כלל.
אמנם חכמי אשכנז מצאו לו סימוכין , ולענ"ד המעיין היטב במקורותיהם אין זה מוחלטועדין יש לדון בהם והוא מטעם למי שמתבונן בתשובות מהר"ם מינץ שעשוהו לקרב ולחזק בעלי בתים בקהילה להחזיק לומדי תורה ולהיות קשורים ללומדיה. וכידוע לא נמצא בדברי רבינו ומרן זכר לסעודה זו. ואף סעודה בשמח"ת לא היתה מצויה בתימן בקהל עם, למעט יחידים שנהגו בבתיהם מקרוב כי בבית כנסת כידוע לא נהגו לאכול שם סעודה, ושוב בעקבות דברי הרמ"א בהל' שמח"ת, וכאן בארץ כבר למדו מקהילת ספרד ואשכנז לערוך סעודות בבתי כנסיות כידוע.
ואציין בפניך כי כבר נהגו בקהילות אשכנז מיני אז לדחות את הסיום ליום המזדמן לבעלי בתים ע"י שהשאירו שיור פורתא מהמסכת לסיום בכדי שיזדמנו כולם לסעודה ויקחו חלק בעץ חיים וכו'. כך שהדבר לא נעשה ביומו לגמרי וכמכר היום לשיר פורתא לכשיזדמנו לסעודה. וכבר הם עצמם דנו עד כמה לאחרה יש שאמרו עד שלושה ימים ויש עד שבוע ויש אף יותר. וכאמור הדבר מעיקרו תלוי במנהג ותו לא ואין זה לעיכובא כאמור. ויש רבים מבני אשכנז המחזיקים זאת כסעודת מצוה. ויש לדון בדבריהם בגדרי "מצוה" ואכ"מ. אמנם כבר רבים ציינו כי כל סעודה שיש בה ד"ת הרי היא סעודת מצוה.
מותר גמור לקיים סעודה זו ולשלבה עם סעודה יו"ט וכ"ש חול המועד וכן ביום שבת ואין בכך משום אין עושין מצוות חבילות חבילות או משום שאין מערבין שמחה בשמחה - ראה באורך לחזון עובדיה, יו"ט , עמ' צד, רי.
וכשם שזכית לסיים מסכתא זו כך תזכה לסיים עוד מסכתות ולעלות במעלות לימוד תורה בבחינת מוסיף והולך