תפילה מעין שבע
היום מרחבים פתוחים הפכו להיות מקום קבע לתפילה. לפי זה האם גם לפי הדעה האוסרת תפילה מעין שבע במקום לא קבוע, יהיה ניתן לומר ברכה זו?
אדם שמתפלל בציבור, והחזן מתפלל תפילה אחת, אך בנוסח אחר (אני בלדי והחזן שאמי) מה עלי לעשות?
האם להתפלל בשקט בנוסח שלי או להקשיב לחזן?
ואם מתבלבל בנוסח האחר ולא יכול לעקוב אחרי החזן מיד?
או שלא יכול לכוון כתוצאה מתפילה שונה שלא רגיל בה, איך עליו לנהוג?
התפילה בלחש יתפלל לפי מסורת אבותיו.
בתפילה שהיא אחת, לחש וחזרה, איש הבלדי ייאלץ להתפלל עם הש"ץ השאמי מלה במלה, כדי שייחשב כמתפלל בציבור.
ולצורך זה יחזיק בסידור שאמי.
היה ואינו רגיל כלל לשאמי, ואינו מסתגל לשאמי, יחזיק סידור בלדי ויתפלל מתוך הסידור כדי שלא יתבלבל, וישתדל שיהא מתואם ככל האפשר לפי ברכות הש"ץ.
היום מרחבים פתוחים הפכו להיות מקום קבע לתפילה. לפי זה האם גם לפי הדעה האוסרת תפילה מעין שבע במקום לא קבוע, יהיה ניתן לומר ברכה זו?
לקי
שלום לכבוד הרב.
שאלתי כאשר המנין מצומצם בשחרית חול צריך לחש וחזרה.
בתודה מראש
סלאב אבישי
לכבוד הרב,
איך מחשבים זמן מנחה קטנה\ גדולה?
תודה רבה.
שלום וברכה מארי רצון אודה אני תענה על שאלתי: ידוע כי התפילה נועדה להפעיל את המתפלל, הרי הקב"ה אינו משתכנע מהתחינות שלנו, ולא בשר הוא שישנה "רצונו" מדברי פינו. תפילה מקנה שפלות רוח, וע"י כך אנו הופכים עצמנו לכלי לקבל הברכה. אם כן, הכיצד שמעו אוזנינו על חז"ל וצדיקים שהתפללו על אחרים שיוטב להם, ובאמת, אכן הוטב להם. הרי לא השתנתה עצמיותם של האנשים הסבילים במאומה. רק הצדיקים שהתפללו, שיפרו עצמם. הכיצד הוטב לאדם שהצדיק התפלל עליו אם התפילה נועדה להשפיע על עצמנו? בהערכה רבה, אלעד.
שלום וברכה כבוד הרב,
לאור הגזרה, לאיסור תפילה במניין, מבקשים מתפללי בית הכנסת, שאני נמנה איתם ל להתפלל במנין מחוץ לכותלי בית הכנסת בחוץ במרחק של 2 מטר אחד מהשני... האם אפשרי?
האם ניתן ללמוד מתפילת המוסף של ראש השנה שאף בתקופות קדומות התפללו תפילה אחת?
הנוהגים להתפלל שלש ראשונות בקול ואילו שאר הברכות בלחש, האם רשאים לעקור תקנת חז"ל?
היש מקום בימינו לבטל תקנתו של הרמב"ם לתפילה אחת ולחזור לתפילת לחש וחזרה כעיקר הדין?
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם לפי מנהג התימנים נוהגים לעמוד ב - י"ג מידות או לא.. בברכת גמר חתימה טובה מתן
שלום לכבוד הרב
מה הדין בעניין שליח ציבור, חזן ובעל קורא שעשה מעשה שלא יעשה עם אישה נשואה במשך שנים רבות ?
ואיך עלינו כציבור לטפל בעניין מבלי לקבל ממנו תביעת לשון הרע ו-או הוצאת דיבה?
שלום עליך מו"ר, ראיתי בכמה מקומות לאחר לימוד, וכן שמעתי שגם בבית מדרשך, לאחר הלכה יומית, אומרים "רבי חנניא..." ולאחר מכן אומרים קדיש דעתיד. שאלתי היא, מדוע אנו נצרכים למשנה זו, הרי אם עסקנו בתורה שבע"פ עשרה גוברין כבר הוצרכנו לאמירת קדיש דעתיד, ואין צורך לאמירת משנה זו, לכאורה. אם כן, מה עניין אמירתה?
תודה רבה