תפילה
שלום עליכם מארי.
1. האם לדעת רבנו צריך לענות אמן לאחר ברכת אהבת עולם, הן בשחרית והן בערבית?
2. מדוע לפי רבנו, אין לענות אמן לאחר ברכת שים שלום? (מארי כותב שבזה לא נהגו כמו רבנו) הרי זה עונה על ההגדרות על ברכות שהמברך עונה עליהן אמן בעצמו, מכיוון שברכת שים שלום היא אחרי רצף ברכות וגם סוף העניין.
3. עיינתי בעשרות תכאליל הן כמה לפני הגעת ש"ע לתימן והן לאחר תקופה זו, בכל התכאליל, בלי יוצא מן הכלל, בהוראות למוסף ראש השנה הם מציינים שמתפללים תפילה אחת בק"ר והציבור עונה אמן לאחר כל ברכה. אפוא, מדוע מארי סובר שאין לענות אמן בתפילה אחת? הרי גם לפי רבנו יש הטוענים שעונים אמן בתפילה אחת בק"ר (מהרי"ץ ומארי יחיא אביץ'). אפילו שתפילה זו מיוחדת, מכיוון שש"צ מוציא אף את היודע ידי חובתו, עדיין הציבור מברכים ועונים כביכול אמן לאחר ברכותיהם.
1-2 אם אדם קורא הברכות וק"ש עם הש"ץ, אינו עונה אמן. אך אם אינו קורא הברכות, רק שומע, הוא עונה אמן. ובכל מקרה, הוא אינו עונה אמן על ברכותיו שלו, אם מתפלל יחיד, כי לא אמרו לענות אמן אחר ברכות עצמו דוקא וברכה אחרונה של הברכות האחרונות, כמו אחרי ברכת השכיבנו, אבל לא אחרי ברכה אחרונה של הברכות הראשונות, עיין ברכות, א, טז, ועיין סוף הערה מג של מארי ז"ל. כי ברכות שמונה עשרה אינן ברכות אחרונות אחרי סידרה של ברכות ראשונות, ולכן לפי רבנו, אין לענות אמן אחרי שים שלום.
3 מארי ישיב לך:
א. אין להביא ראיה מתפילת מוסף של רה"ש, היא ייחודית בתוכנה ובאריכותה, עד כדי כך שכשהיו מתפללים בעל פה, קבעה ההלכה, שאם אדם נמצא בביתו, ואין לו מי שיתקע, ואין לו מי שיתפלל מוסף של רה"ש, כי לא כל אחד יודע להתפלל תפילה זו בעל פה, וטרם היו סידורים כתובים, שילך ליישוב שבו ישמע התקיעות ולא ילך ליישוב שבו יוכל לשמוע את התפילה הנשגבה הזו.
ב. אשר לשיטת מהרי"ץ או לשיטת מהר"י אלביאץ' מארי ישיב, גברא אגברא קא רמית, הם בדעתם והוא בדעתו, כי לפי דעתו, תפילה אחת עם הש"ץ חייבת להיות תפילת ציבור ואין תפילת ציבור אלא אם מתפללים מילה מילה עם הש"ץ.